ויקיטקסט

קטגוריה:דברים ב ו

    אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם    
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽ/אִתָּ֛/ם בַּ/כֶּ֖סֶף וַ/אֲכַלְתֶּ֑ם וְ/גַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵ/אִתָּ֛/ם בַּ/כֶּ֖סֶף וּ/שְׁתִיתֶֽם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג דברים · ב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
עֲבוּרָא תִּזְבְּנוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתֵיכְלוּן וְאַף מַיָּא תִּזְבְּנוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתִשְׁתּוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
עִבּוּרָא תִּזְבּוּן מִנְהוֹן כַּד חַי בְּכַסְפָּא וְתֵיכְלוּן וְאוּף מַיָא תִזְבְּנוּן מִנְהוֹן בְּכַסְפָּא וְתִישְׁתּוּן:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"תכרו" - ל' מקח וכן (בראשית נ) אשר כריתי לי שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

תִּכְרוּ – לְשׁוֹן מִקָּח, וְכֵן: "אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" (בראשית נ,ה); שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה (ר"ה כ"ו ע"ב).

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אכל תשברו מאתם בכסף" - אם תתאוו לאכול מפירות ארצם לא תקחו מהם רק בכסף מלא לרצונם וזה טעם "מאתם" וגם מים לא תשתו מהם כלל רק בכסף לרצונם

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אכל תשברו מאתם. בתמיה, וכי צריכין אתם לקנות אוכל ומים מאתם והלא אינכם חסרים כלום, ולכך סמך לו כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך זה ארבעים שנה לא חסרת דבר.

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"אכל", ובאשר צוה שלא יתגרו בם שום גרוי אף לשלול שלל וכדומה הוסיף שגם אם תרצו "אכל" ואף מים שהם בזול יהיה במחיר כסף, ובזה באר מה ששלחו למלך אדום ואם מימיך נשתה ונתתי מכרם שלא היה מפני יראתם ממנו רק מפני שהוזהרו ע"ז מאת ה':

<< · מ"ג דברים · ב · ו · >>



ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





לקנות אוכל מהגויים כדי לפרסם את ברכת ה'

אנחנו עוברים בשוק של גויים - האם ראוי לקנות מהם? עקרונית אנחנו מעדיפים לפרנס את אחינו היהודים, אבל כשבני ישראל עברו דרך ארץ אדום, משה אמר להם:

(דברים ב ו): "אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם, וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם"

(דברים ב ז): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה; זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר"

ניתן להבין את דברי משה בשתי דרכים:

1. אם תרצו לאכול מפרי ארצם או לשתות ממי נהרותיהם, אל תגזלו אלא קנו מהם בכסף מלא, זו הארץ שלהם (כמו שנאמר בפסוק הקודם "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר"), ולכן " "אם תתאוו לאכול מפירות ארצם, לא תקחו מהם רק בכסף מלא לרצונם, וזה טעם " מאתם "; וגם מים לא תשתו מהם כלל רק בכסף לרצונם" " ( רמב"ן ) .

2. גם אם לא תצטרכו את האוכל או השתיה שלהם, תהיו נדיבים וקנו מהם קצת אוכל ומים, " "כי ה' אלהיך ברכך - לפיכך לא תכפו/תכפרו את טובתו להראות כאלו אתם עניים, אלא הראו עצמכם עשירים" " ( רש"י ) . ה' בירך אותנו ונתן לנו עושר, וכשאנחנו קונים מהגויים, אנחנו מפרסמים את ברכת ה'; זה תורם גם לכבוד ה' וגם להרתעה הישראלית.

להתבלט או להצטנע?

רעיון דומה נזכר גם בפרשה המקבילה, (במדבר כ יז): "נעברה נא בארצך, לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר; דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך";   (במדבר כא כב): "אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך"; לפי מדרש חז"ל: " "נעברה נא בארצך וגו' מי באר - מי בורות היה צריך לומר! למדך תורה דרך ארץ, שההולך לארץ שאינו שלו ויש בידו צורכו, לא יאכל ממה שבידו, אלא שלו יהא מונח, ויקנה מן החנוני בשביל להנותו.   כך אמר לו משה: הבאר עמנו, ומָן אנו אוכלין; לא תאמר שאנו מטריחין עליך, שכר אתה עושה לעצמך!   כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "אכל תשברו מאתם בכסף ".   אמר להם משה: התירו לכם כיסכם, שלא יאמרו 'עבדים היו, עניים הם', הראו להם עושרכם, וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", וידעו שאין אתם חסרים כלום.  ולא משלכם אתם נותנים, שנאמר (דברים ב, ז): כי ה' אלהיך ברכך זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר" " ( במדבר רבה יט טו ) .

מעניין שה"כלי יקר" כתב לכאורה דברים הפוכים לגמרי: " "פנו לכם צפונה - אם הגיע שעתו של עשו, הצפינו עצמכם... אם ימצא האיש הישראלי איזו הצלחה, זעיר שם, אזי יטמינו ויצפינו הכל בפני עשו, כי אין לך אומה שמתקנאת בישראל כמו עשו, כי לדעתם הכל גזולים בידם מהם מן ברכת יעקב אבינו שלקח ברכותיו של עשו במרמה, וכן יעקב ציווה לבניו (בראשית מב א) למה תתראו, פירש רש"י: בפני בני ישמעאל ועשו, כאילו אתם שבעים, כי שניהם סוברים שיצחק גזל הצלחת ישמעאל ויעקב גזל הצלחת עשו ע"י השתדלות, על-כן ציווה דווקא על עשו פנו לכם צפונה, שלא יתקנא בכם. וזה היפך ממה שישראל עושין בדורות הללו בארצות אויביהם, כי מי שיש לו מנה הוא מראה את עצמו במלבושי כבוד ובתים ספונים וחשובים, כאילו היו לו כמה אלפים, ומגרים האומות בעצמם... והוא המסבב את כל התלאה אשר מצאתנו, והמשכילים יבינו ליקח מוסר" " ( כלי יקר על דברים ב ג ) . אך למעשה אין סתירה:

1. יש להשתמש בשפע שה' נתן לנו בדרך ארץ, באופן צנוע וסביר המביא ברכה כלכלית גם לעמים שמסביבנו, ולא באופן מוגזם וראוותני המנקר עיניים ומעורר קנאה.  

2. דבריו של "כלי יקר" מתאימים למצב של גלות, שבו עם ישראל בעמדת חולשה ורוצה רק לשרוד, ולכן עליו 'להוריד פרופיל' ולא להתבלט;   ודבריו של רש"י מתאימים למצב של גאולה, שבו עם ישראל בעמדת כוח ושואף להשפיע לטובה על הגויים שמסביבו, ולכן עליו להפגין עוצמה ושפע.

מקורות ופירושים נוספים

" "תכרו - לשון מקח, וכן (בראשית נ) אשר כריתי לי, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה" " ( רש"י ) .

בהמשך נאמר, שבני ישראל אכן קנו אוכל מהאדומים, (דברים ב כח): "אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי;   כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר, והמואבים הישבים בער, עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נתן לנו".

 " "כי ה' אלהיך ברכך -... אולי ירמוז ב" מעשה ידך " שנתברך עמם צאן ומקנה אשר הוציאו ממצרים, ויש להם עושר ומקנה וקנין משלל מצרים ומשלל עמלק והכל נתברך בידם, כענין "מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א י). ועוד: ידע ה' לכתך את המדבר הגדול הזה וספק שם כל צרכך במן והשלו ומי הבאר, שלא חסרת דבר מן הצריך להולכי ארחות" " ( רמב"ן ) .

ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים ;  ה' ידע לכתך את המדבר, כלומר השגיח עליך בהשגחה פרטית כל הימים שצעדת במדבר, ודאג שלא יחסר לך שום דבר, ולכן אין לכם סיבה להתקמצן, אתם יכולים לקנות קצת מהגויים שאתם עוברים דרכם.

הביטוי לא חסרת דבר מזכיר ביטויים דומים שנאמרו על ארץ ישראל (ראו בארץ נחלת עם יהוה לא חסר דבר ) :

  • (שופטים יח י): "כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ"
  • (שופטים יט יט): "וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר"

חז"ל פירשו את המילה דבר גם במשמעות של דיבור (ראו דבר = דיבור ):

  • " "שלא היו חסרים אלא להזכיר דבר, והוא נברא לפניהם." " ( שמות רבה כא י ) .
  • " "אפילו דבור לא היו חסרין, אלא מי שהיה מהרהר בלבו דבר והוא נעשה, שנאמר (תהלים עח, יח) "וינסו אל בלבבם לשאל אוכל לנפשם"." " (רבי שמעון שם) .
  • " ""שלא היה חסר דבר בעולם, ומה היה חסר - תשובה, שנאמר (הושע יד, ג) "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'":" "
  • " "שהוריד להם המן שהיה בו מכל מיני מטעמים והיה כל אחד מישראל טועם כל מה שהיה רוצה שכן כתיב (שם ב, ז) זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר מהו דבר כשהיה מתאוה לאכול דבר והיה אומר בפיו אלולי היה לי פטמא אחת לאכול מיד היה נעשה לתוך פיו טעם פטמא דבר היו אומרים והקדוש ברוך הוא עושה רצונם אמר רבי אבא אף דבר לא היה אומר בפיו אלא חושב בלבו לומר מה שנפשו מתאוה היה הקדוש ברוך הוא עושה רצונו והיה טועם טעם מה שהיה מתאוה תדע לך שהוא כן שכן אמר יחזקאל (יחזקאל טז, יט) ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך" " ( שמות רבה כה ג )

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-04-30.






הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


דפים בקטגוריה "דברים ב ו"

קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.

*

ב

ל

ר

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:דברים_ב_ו&oldid=312663"