רש"י על דברים ב
<< · רש"י על דברים · ב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"ונפן ונסע המדברה" - אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר ליכנס לארץ מן דרומו לצפונו ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף דרך יציאתן ממצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית משם היו הולכים לצד המזרח
"ונסב את הר שעיר" - כל דרומו עד ארץ מואבפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"עד מדרך כף רגל" - אפי' מדרך כף רגל כלו' אפי' דריסת הרגל איני מרשה לכם לעבור בארצם שלא ברשות ומ"א עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים שנא' (זכריה יד) ועמדו רגליו וגו'
"ירשה לעשו" - מאברהם עשר עממים נתתי לו שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר אחת מהם לעשו והב' לבני לוט בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיו אומרים על אשתו אחותי היא עשאו כבנופסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"ואל תתגר וגו'" - לא אסר להם על מואב אלא מלחמה אבל מיראים היו אותם ונראים להם כשהם מזויינים לפיכך כתיב (במדבר כב) ויגר מואב מפני העם שהיו שוללים ובוזזים אותם אבל בבני עמון נאמר ואל תתגר בם שום גרוי בשכר צניעות אמם שלא פרסמה על אביה כמו שעשתה הבכירה שקראה שם בנה מואב
"ער" - שם המדינהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"רפאים יחשבו וגו'" - רפאים היו נחשבים אותם אמים כענקים הנקראים רפאים ע"ש שכל הרואה אותם ידיו מתרפות
"אמים" - ע"ש שאימתם מוטלת על הבריות וכן ובשעיר ישבו החורים ונתתים לבני עשופסוק יב (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"וידבר ה' אלי וגו'" - אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' (זו) וידבר אלא ויאמר ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתייחד עמו הדבור בל' חבה פנים אל פנים וישוב הדעת ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל
"אנשי המלחמה" - מבן כ' שנה היוצאים בצבאפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
"כאשר עשו לי בני עשו" - לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים
"עד אשר אעבור את הירדן" - מוסב על אעברה בארצך