ביאור:דברים ב כו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




למה משה הציע שלום לסיחון?עריכה

לפעמים, כשמציעים לאויבים להשלים איתם, הדבר דווקא מעורר אותם להילחם.

בדברים ב 24 ציווה ה' על בני-ישראל ועל משה: "קומו סעו ועברו את נחל ארנון - ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי ואת ארצו, החל רש; והתגר בו מלחמה . היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים, תחת כל השמיים -- אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך."

אבל משה רבנו - במקום לצאת למלחמה - הציע לסיחון לעשות שלום! "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמור. אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור ימין ושמאל. אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תיתן לי ושתיתי; רק אעברה ברגליי..."

מה משה חשב שיקרה?

1. האם הוא חשב שסיחון יסכים?

  • לא ייתכן, שהרי במקרה זה הוא היה מפר את מצוות ה'. אי אפשר לפרש גם שהוא התכוון לקיים את המצווה שכתובה בתורה (דברים כ י): "כי תקרב אל עיר להילחם עליה -- וקראת אליה לשלום.", כי בהמשך המצווה כתוב "והיה אם שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך ." וזה לא מה שמשה הציע לסיחון!

מכאן, שמשה חשב שסיחון לא יסכים. אם כך, למה בכלל הוא שלח מלאכים?

2. רש"י פירש שמשה למד מדבריו של ה': ה' הציע את התורה לכל העמים לפני שהציע אותה לישראל, למרות שידע שלא יקבלו אותה; ה' שלח את משה להגיד לפרעה "שלח את עמי" למרות שידע שפרעה לא יסכים.

  • אבל רש"י לא מסביר מה הטעם במעשים אלה.

הרב יצחק אברבנאל הציע שלוש מטרות אפשריות:

3. להראות לישראל שסיחון הוא מלך חזק ואמיץ, שאינו פוחד ממלחמה, כדי שלא יחשבו שהם נצחו אותו בכוחם, אלא ידעו שהנצחון בא מה'.

4. להראות לישראל שדבר ה' תמיד מתקיים ואי-אפשר 'לעקוף' אותו: ה' אמר לבנ"י להילחם עם סיחון, ואכן הם נאלצו לבסוף להלחם בו, למרות שניסו להציע לו שלום.

5. להראות לשאר העמים שכדאי להם להשלים עם ישראל, כי סיחון לא השלים והוכה בקרב.

בעקבות מאורעות ה'תש"ס-ה'תשס"א, נראה לי שאפשר להוסיף עוד כמה אפשרויות:

6. בעם ישראל היו הרבה אנשים שלא רצו להילחם בכנענים אלא להשלים אתם. משה רצה להראות להם שאי-אפשר להשלים אתם -- אפילו כשמבקשים מהם בקשה קטנה וצנועה (לעבור בארץ שלהם) הם לא מסכימים ומייד יוצאים למלחמה (בסוף, כידוע, המטרה של משה התממשה באופן חלקי בלבד: בני-ישראל לא הורישו את הכנענים אלא נתנו להם לשבת בתוכם בשלום, כמו שכתוב בשופטים א).

7. משה רצה להראות לעמי העולם את ההבדל בין עם-ישראל לכנענים: עם-ישראל רוצה שלום, אבל הכנענים לא מוכנים בשום-אופן לעשות שלום ומעדיפים להילחם. (אראל, כז בתמוז ה'תשס, 30.7.00)

8. ה' ציווה על משה "החל רש והתגר בו מלחמה", כלומר: אל תפתח במלחמה בעצמך, אלא התגרה בו, כך שהוא יפתח במלחמה. וזה בדיוק מה שמשה עשה! הוא הציע לסיחון שלום, ובכך גרם לסיחון לחשוב שעם-ישראל חלש ואינו מסוגל להילחם, ושיהיה קל לנצח אותו במלחמה. וזה מה שגרם לו לצאת למלחמה נגד ישראל. ואולי על זה נאמר (תהלים קכ ז): "אני שלום, וכי אדבר - המה למלחמה" (כלומר: כשאני מדבר אתם על שלום - זה מעודד אותם לצאת למלחמה). (אראל, טו בחשון ה'תשס"א, 13.11.00)

לעיון נוסףעריכה

שאלה דומה ניתן לשאול על נאומו של יפתח מול מלך בני עמון; ראו נאום יפתח - המטרה .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:למה משה הציע שלום לסיחון?

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/sixon