פתיחת התפריט הראשי

טו. עריכה

"וישלח משה מלאכים כה אמר אחיך ישראל" זה שאמר הכתוב (תהלים טו, ג): "לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו" בנוהג שבעולם אדם עושה בפרקמטיא עם חבירו והקפידו פורש ממנו ואינו רוצה לראותו ומשה אף על פי שנענש על ידי ישראל שנאמר (שם קו, לב) "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה" לא פרק משאן מעליו אלא "וישלח מלאכים". "אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו" אמרו לו אתה ידעת כשאמר הקב"ה (בראשית טו, יג): "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין "וירדו אבותינו" על אותו עינוי משל לשני אחין שיצא שטר חוב על זקניהם פרע אותו אחד מהם לימים התחיל לשאול חפץ מאחיו אמר לו אתה יודע שאותו חוב על שנינו ואני הוא שפרעתיו אל תחזירני מן חפצי שאני שואל.
"וירדו אבותינו מצרימה" מה טיבן של אבות כאן שנאמר "וירעו לנו מצרים ולאבותינו" שכל זמן שישראל בצרה אף הן בצרה.
"נעברה נא בארצך וגו' מי באר" מי בורות היה צריך לומר למדך תורה דרך ארץ שההולך לארץ שאינו שלו ויש בידו צורכו לא יאכל ממה שבידו אלא שלו יהא מונח ויקנה מן החנוני בשביל להנותו כך אמר לו משה הבאר עמנו ומן אנו אוכלין לא תאמר שאנו מטריחין עליך שכר אתה עושה לעצמך כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים ב, ז): "אכל תשברו מאתם בכסף" אמר להם משה התירו לכם כיסכם שלא יאמרו עבדים היו עניים הם הראו להם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" וידעו שאין אתם חסרים כלום ולא משלכם אתם נותנים שנאמר (דברים ב, ז): "כי ה' אלהיך ברכך זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר"
" דרך המלך נלך שאנו חוסמין את בהמתנו".
"לא נטה ימין ושמאל" זה קשה מכולם שאמרו לו בכל סביבותינו יש לנו רשות להרוג ולבוז אבל בגבלך לא נטה ימין ושמאל.
"ויאמר אליו אדום לא תעבר בי" זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים קכ, ז): "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" ומנין שכך אמר לו הקב"ה שאין מניחים אתכם לעבור ולא הכל מהם שאני הוא שרוצה שנאמר (דברים ב, ה): "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם" וכתיב "וימאן אדום נתון את ישראל" ואחר כך שלחו אל מלך מואב ולא אבה אע"פ שאינו מפורש כאן הרי מפורש בשופטים מלמד שהכל ברוה"ק שלא היה בכולן קל מיפתח והוא פירש שנאמר (שופטים יא, יז): "וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה" ואף משה רמז (דברים ב, כט): "כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר":