כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): |
וַאֲתֵיבְתּוּן יָתִי וַאֲמַרְתּוּן תָּקֵין פִּתְגָמָא דְּמַלֵּילְתָּא לְמֶעֱבַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): |
וְאַתֵיבְתִּין יָתִי וַאֲמַרְתּוּן תַּקִּין פִּתְגָמָא דְמַלֵּילְתָּא לְמֶעֱבַד: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ותענו אותי וגו'" - החלטתם את הדבר להנאתכם היה לכם להשיב רבינו משה ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך (ספרי) לא ממך שנצטערת עלי' אלא ידעתי מחשבותיכם הייתם אומרי' עכשיו יתמנו עלינו דיינין הרבה אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורון והוא נושא לנו פנים
"
לעשות" - אם הייתי מתעצל אתם אומרים עשה מהרה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וַתַּעֲנוּ אֹתִי וְגוֹמֵר – חֲלַטְתֶּם אֶת הַדָּבָר לַהֲנָאַתְכֶם. הָיָה לָכֶם לְהָשִׁיב: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד? מִמְּךָ אוֹ מִתַּלְמִידְךָ? לא מִמְּךָ, שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ? אֶלָּא יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים: עַכְשָׁו יִתְמַנּוּ עָלֵינוּ דַּיָּנִין הַרְבֵּה; אִם אֵין מַכִּירֵנוּ, אָנוּ מְבִיאִין לוֹ דּוֹרוֹן וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָּנִים (
שם יד). לַעֲשׂוֹת. אִם הָיִיתִי מִתְעַצֵּל, אַתֶּם אוֹמְרִים עֲשֵׂה מְהֵרָה (שם).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ותענו אותי", ר"ל "
ותענו אותי" טוב הדבר אשר דברת, שזה תשובה על דברי משה, ותאמרו לעשות, שאמרתם שא"צ שאתם תבחרו החכמים והנבונים רק טוב שאעשה הכל בעצמי ואני אבחר תיכף מן העם מי שיש בו כל המעלות הגלוים והצפונים בלב:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ותענו אותי וגו'. רבותינו ז"ל אמרו
(ספרי) שאמר להם היה לכם לומר רבינו ממי נאה ללמוד וכו' ממך שנצטערת עליה וכו' אלא שאני יודע וכו' ע"ש, ואפשר לפרש הכתוב לשבח, שישראל נצטערו על הדבר אבל להנאת משה מחלו על עצמם, והוא אומרו טוב הדבר להקל מעל רבינו הגם שהוא קשה אצלנו לעשותו ללמוד מפי תלמידך, והוא אומרו אשר דברת דברים קשים אצלנו לעשות אותם, והגם שהמאמר בא בכלל התוכחות, אולי שהקפיד גם על זה, ואפשר לומר כי משה נתחכם לדבר דברים הנשמע מהם ב' דרכים, א' לגנאי כמו שאמרו בספרי, וא' לשבח כמו שפירשנו, וטעמו כי בישראל היו ב' סוגים א' כת הצדקת וא' כת הקנטרנית וכל א' מהם יודע עצמו וכשאמר הדברים כל אחד יבין את אשר עם לבבו, כת הצדקת דבריו להם כדרכנו כמו שפירשתי כי יודעים בעצמן מה היתה כונתם, וכת הקנטרנית יכאיבו אותם הדברים כפי מה שענו ויבינו כפי' ספרי:
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות - היה לכם לומר: רבינו משה, ממי נאה ללמוד תורה: ממך או מתלמידך או מתלמידי תלמידך? לא ממך, שנצטערת עליהם, כענין שנ'
שמות לד ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה? - אלא יודע אני מה שתחת עקבי רגליכם, הייתם אומרים עכשיו הוא ממנה עלינו דיינים שהם מונים אלף חסר פרוטרוט. אם אינו שומע -אנו מביאים לו דורון והוא נושא לנו פנים בדין. לכך נאמר ותענו אותי - כשהייתי מתעצל הייתם אומרים יעשה מהרה:
