מ"ג דברים א טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּדְבַרִית יָת רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן גּוּבְרִין חַכִּימִין וּמַדְּעַן וּמַנִּיתִי יָתְהוֹן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן רַבָּנֵי אַלְפֵי וְרַבָּנֵי מָאוָתָא וְרַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עֲשׂוֹרְיָתָא וְסָרְכִין לְשִׁבְטֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְדַבָּרִית יַת רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹן וְאוֹרַכְתִּנּוּן בְּמִלַיָא גּוּבְרִין חַכִּימִין וּמָרֵי מַנְדְּעָא וְסוּכְלְתָנִין מֵרַעֲיוֹנֵיהוֹן לָא אַשְׁכָּחִית וּמְנִיתֵיתוּן רֵישֵׁי עֲלֵיכוֹן רַבָּנֵי אַלְפִין רַבָּנֵי מַאֲוָותָא רַבָּנֵי חַמְשִׁין תְּרֵיסַר אַלְפִין רַבָּנֵי עִשַרְיָיתָא שִׁית רִיבְוָון וְסַרְכִין לְשִׁבְטֵיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואקח את ראשי שבטיכם" - משכתים בדברים אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב על בני אדם שנקראו אחים ורעים חלק ונחלה וכל ל' חבה

"אנשים חכמים וידועים" - אבל נבונים לא מצאתי (ספרי) זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלשה אנשים צדיקים חכמים וידועים (עיין בחזקוני)

"ראשים עליכם" - שתנהגו בהם כבוד ראשים במקח ראשים בממכר ראשים במשא ומתן נכנס (מביתו לב"ה) אחרון ויוצא ראשון

"שרי אלפים" - (סנהדרין יא) אחד ממונה על אלף

"ושרי מאות" - אחד ממונה על מאה

"ושטרים" - מניתי עליכם לשבטיכם אלו הכופתין והמכין ברצועה ע"פ הדיינין

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם – מְשַׁכְתִּים בִּדְבָרִים: אַשְׁרֵיכֶם! עַל מִי בָּאתֶם לְהִתְמַנּוֹת? עַל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַל בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ אַחִים וְרֵעִים, חֵלֶק וְנַחֲלָה, וְכָל לְשׁוֹן חִבָּה (ספרי טו).
אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים – אֲבָל נְבוֹנִים לֹא מָצָאתִי. זוֹ אַחַת מִשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁאָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה, וְלֹא מָצָא אֶלָּא שָׁלֹשׁ: אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, חֲכָמִים וִידֻעִים (שם).
רָאשִׁים עֲלֵיכֶם – שֶׁתִּנְהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד, רָאשִׁים בְּמִקָּח, רָאשִׁים בְּמִמְכָּר, רָאשִׁים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, נִכְנָס אַחֲרוֹן וְיוֹצֵא רִאשׁוֹן (שם).
שָׂרֵי אֲלָפִים – אֶחָד מְמֻנֶּה עַל אֶלֶף (ספרי שם; סנהדרין י"ח ע"א).
שָׂרֵי מֵאוֹת – אֶחָד מְמֻנֶּה עַל מֵאָה (שם).
וְשֹׁטְרִים – מִנִּיתִי עֲלֵיכֶם לְשִׁבְטֵיכֶם, אֵלּוּ הַכּוֹפְתִין וְהַמַּכִּין בִּרְצוּעָה עַל פִּי הַדַּיָּנִין (ספרי שם).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אנשים חכמים וידועים. אבל נבונים לא מצאתי בהן.

שרי אלפים. שר אחד היה ממונה על כל אלף ואלף מישראל ושר היה ממונה על כל מאה ושר על כל חמשים ושר על כל עשרה.

ושטרים. אלו שכופתין ומכין ברצועה על פי השופטים.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואקח", עפ"ז לקחתי מי שהם ראשי שבטיכם מכבר שרובם הם אנשים חכמים וידועים אחר שכבר היו לראשים מובחרים מן העם מכבר, וע"ז לא הזכיר נבונים שכבר היו ביניהם שלא היו נבונים רק חכמים לבד, ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים, נתתי להם השררה שיהיו פקודי החיל והם יהיו ג"כ השופטים, ומ"ש ושרי עשרות ושוטרים, היינו ששרי עשרות הם היו השוטרים, וכשתדייק היה בכל מאה ב"ד של שלשה שר מאה ושני שרי חמשים, ובכל אלף היו ל"א שופטים, וצ"ל שהיו ב"ד של כ"ג ושמונה לכשיצרכו להוסיף דיינים. ובזה נבין מ"ש בספרי פ' מסעי דורשי רשומות אמרו וכו' ללמדך שדיני נפשות בשלשים:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים ואצוה את שופטיכם - משכתים בדברים. אמרתי להם: אשריכם, על מי באתם להתמנות? על בני אברהם יצחק ויעקב, בני אדם שנקראו אחים וריעים, חבל נחלתו, צאן מרעיתו, וכל לשון חיבה:

אנשים חכמים וידועים - זה אחד מז' מדות שאמר לו יתרו למשה. הלך, ולא מצא אלא ג'.

אנשים חכמים וידועים - שיהיו מכובדים עליכם: ראשיכם במקח, ראשיכם במכר, ראשיכם במשא ובמתן, ראשיכם בכניסה ויציאה, נכנס ראשון ויוצא אחרון. לכך נאמר ואתן אותם ראשים:

עליכם - שיהיו מכובדים עליכם:

שרי אלפים - שאם היו אלא תשע מאות ותשעים ותשעה חסר אחד נתפס שר משרי מאות. וכמו כן שרי חמשים שרי עשרות:

ושוטרים. אלו המכים ברצועה, כענין שנאמר דברי הימים ב יט ושוטרי הלוים לפניכם, ואומר נחמיה ח והלוים מחשים לכל העם:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתן אותם ראשים"    אותם מלא וי"ו לומר לך שהיה בהם ו' מדות שמנו בפ' הנחנקין איזה הוא בן עוה"ב כל מי שהוא שפל ברך ענותן שייף ועייל שייף ונפיק גריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה:

"שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות"    ד' פעמים שרי כנגד ד' דגלים.

ושוטרים לשבטיכם ואצוה.    רמז למקל ורצועה שצוה אותם שיסבלו מן השוטרים שירדו אותם במקל ורצועה:

<< · מ"ג דברים · א · טו · >>