כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֺנָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שׇׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): |
וְאִם בַּטָּלָא יְבַטֵּיל יָתְהוֹן בָּתַר דִּשְׁמַע וִיקַבֵּיל יָת חוֹבַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): |
וְאִין מֵישְׁרָא יִשְׁרֵי לָהּ יוֹמָא חַד בָּתַר דְשָׁמַע לָא סַגְיָא לָהּ בְּשֵׁירוּתָא וְאִין מַפְסָא פִתְגָמָא בַּעֲלָהּ אוֹ אִיבָהּ מְקַבֵּל יַת חוֹבָהּ: |
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אחרי שמעו" - אחרי ששמע וקיים שאמר אפשי בו וחזר והפר לה אפי' בו ביום
"ונשא את עונה" - הוא נכנס תחתיה למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין
[כד] אחר ששמע וקיים. דאם לא כן, למה לא יפר אחר שמיעה, דהא כל היום מצי להפר. ואין לומר שרצה לומר אחר יום השמיעה, דאם כן הוי ליה למכתב 'ואם יפר אחר יום שמעו', מאי "אחרי שמעו", אלא הכי פירושו 'אחר ששמע וקיים':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ – אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע וְקִיֵּם, שֶׁאָמַר: אִפְּשִׁי בּוֹ, וְחָזַר וְהֵפֵר לָהּ, אֲפִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם (
ספרי קנו).
וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ – הוּא נִכְנָס תַּחְתֶּיהָ. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהַגּוֹרֵם תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ, הוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו לְכָל עֳנָשִׁין (ספרי).
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו: והיא אינה יודעת ששמע, ונשא את עונה, שאינם מופרים והיא שוגגת שלא ידעה אם שמע עד עתה אם לאו:
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונשא את עונה" - הוא מוכנס תחתיה למדנו שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין לשון רש"י מספרי (מטות ל) ונראה שהאשה הזאת שוגגת או מוטעה כי הכתוב מדבר בבעל ששמע ואין האשה יודעת בו ואחר זמן הפר ואמר לה שהוא יום שמעו ולימדנו הכתוב שני דברים שהבעל נושא עון כאלו הוא נדר ויחל דברו ושהיא פטורה אין עליה מעונש השגגות כלל אבל אם האשה יודעת שלא הפר ביום שמעו ובקיאה בדין הזה הנה היא חייבת וגם הבעל אינו גורם התקלה אבל עונשו במי שיכול למחות ולא מיחה והזכיר הכתוב זה בבעל והוא הדין לאב אבל דבר הכתוב בהווה כי האב ישתמר מזה לאהבת בתו והבעל אולי ישנא אותה וחושב לתת עליה אשם ור' אברהם כתב ונשא את עונה כי היא ברשותו אם כן ענין הכתוב יהיה במכריח אותה לעשות מה שאסרה על נפשה ואינו נכון
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו" אחרי יום שמעו שאינו יכול אז להתחרט ולהפר:
"
ונשא את עונה" כמשפט כל מכריח את חבירו לעבור עבירה או מורה שקר ומתעה:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
ל ""
ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו", פי' אחרי קבלתו את הדברים, ר""
ל "אחרי שקיים את הנדר, כי מצאנו לשון שמיעה ע"
ל "קיום דברי חברו, וישמע אברם לקו"
ל "שרי, ואז
נכנס תחתיו לשאת עונה אחרי שגרם לה תקלה:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ואם הפר יפר. פירוש אפילו בנדרים שיש בהם הפרה אם יפר ונשא וגו':
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו - אחרי קיום הנדר. אתה אומר אחרי קיום הנדר, או אחרי שמעו כמשמעו? כשהוא אומר כי החריש לה ביום שמעו הרי שמעו אמור, ומה ת"ל ואם הפר יפר אותם אישה אחרי שמעו? - אחר קיום הנדר:
ונשא עונה - מגיד הכתוב שהוא מוכנס תחתיה לעון. והרי דברים ק"ו: ומה אם מדת פורענות מועטת, הגורם תקלה לחבירו הרי הוא מוכנס תחתיה - ק"ו למדת הטובה שהיא מרובה:
