פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר משה אל בני ישראל" - להפסיק הענין דברי רבי ישמעאל לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה הוצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמר פרשה זו לישראל שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו חסלת פרשת פינחס

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשי המטות" - חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני ישראל ומנין שאף שאר הדברות כן ת"ל (שמות לד, לב) וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו כל בנ"י ומה ראה לאומרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה ואם אין יחיד מומחה מפר בשלשה הדיוטות (ב"ב קכ, ב) או יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד נאמר כאן זה הדבר ונאמר בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ב) זה הדבר מה להלן נאמרה לאהרן ולבניו ולכל בני ישראל שנא' דבר אל אהרן וגו' אף זו נאמרה לכולן.

"זה הדבר" - (ספרי) משה נתנבא (שמות יא, ד) בכה אמר ה' כחצות הלילה והנביאים נתנבאו בכה אמר ה' מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר (ספרי נדרים עז) ד"א זה הדבר מיעוט הוא לומר שהחכם בל' התרה ובעל (ואב) בל' הפרה כלשון הכתוב כאן ואם חלפו אין מותר ואין מופר.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נדר" - האומר הרי עלי קונם שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני יכול אפי' נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו יעשה ת"ל לאסור איסר לאסור את המותר ולא להתיר את האסור

"לא יחל דברו" - כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בבית אביה" - (ספרי) ברשות אביה ואפי' אינה בביתו

"בנעוריה" - ולא קטנה ולא בוגרת שהקטנה אין נדרה נדר והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה ואי זו היא קטנה אמרו רבותינו בת י"א שנה ויום א' נדריה נבדקין אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר בת י"ב שנה ויום א' אינה צריכה להבדק

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם הניא אביה אותה" - אם מנע אותה מן הנדר כלו' שהפר לה הנאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר ואם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה ופשוטו לשון מניעה והסרה וכן (במדבר לב) ולמה תניאון וכן (תהלים קמא) שמן ראש אל יני ראשי וכן (במדבר יד) וידעתם את תנואתי את אשר סרתם מעלי

"וה' יסלח לה" - במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים זו היא שצריכה סליחה ואע"פ שהוא מופר ואם המופרים צריכים סליחה ק"ו לשאינן מופרים (ספרי)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם היו תהיה לאיש" - (נדרים סז א) זו ארוסה או אינו אלא נשואה? כשהוא אומר "ואם בית אישה נדרה" הרי נשואה אמור, וכאן בארוסה. ובא לחלוק בה שאביה ובעלה מפירין נדריה: הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר, ואין צריך לאמר אם קיים אחד מהם.

"ונדריה עליה" - שנדרה בבית אביה, ולא שמע בהן אביה, ולא הופרו ולא הוקמו.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמע אישה וגו'" - הרי לך שאם קיים הבעל שהוא קיים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והפר את נדרה אשר עליה" - יכול אפי' לא הפר האב ת"ל בנעוריה בית אביה כל שבנעוריה ברשות אביה היא (קידושין ג)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה" - לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל ובאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר אבל אלמנה מן האירוסין מת הבעל נתרוקנה וחזרה לרשות האב

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם בית אישה נדרה" - בנשואה הכתוב מדבר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל נדר וכל שבועת אסר וגו'" - לפי שאמר שהבעל מפר יכול כל נדרים במשמע ת"ל לענות נפש אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש בלבד יב והם מפורשים במס' (נדרים דף עט)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מיום אל יום" - שלא תאמר מעת לעת לכך נאמר מיום אל יום ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי שמעו" - אחרי ששמע וקיים שאמר אפשי בו וחזר והפר לה אפי' בו ביום

"ונשא את עונה" - הוא נכנס תחתיה למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין