קטגוריה:במדבר כג כב
אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣/ם מִ/מִּצְרָ֑יִם כְּ/תוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֵל דְּאַפֵּיקִנּוּן מִמִּצְרָיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֱלָהָא דִי פְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוֹמְמוּתָא תּוּשְׁבְּחָא וּגְבוּרְתָּא דִידֵיהּ הוּא: |
| ירושלמי (קטעים): | אֱלָהָא דִי פְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ הִיא: |
רש"י
"כתועפות ראם לו" - כתוקף רום וגובה שלו וכן וכסף תועפות לשוןמעוז המה ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה
"ותועפות ראם" - עפיפת גובה ד"ה תועפות ראם תוקף ראמים ואמרו רבותינו אלו השדים
מפרשי רש"י
[כב] ואמרו רז"ל אלו השדים. ולא ידעתי למה נקראו השדים 'ראמים'. ויראה, מפני כי השדים יש בהם דברים מענין הבריות, וגם יש בהם דברים מן העליונים, הרי מגיעים מן הארץ עד הרקיע. ובשביל כך מכנה אותם בשם 'ראמים', שנקרא 'ראם' על שם גבהותו ורוממותו. ואם תאמר, ולמה מדמה את כח ה' לשדים, ולא למלאך. אם בשביל כי המלאך נברא ממנו, גם השדים נבראו ממנו. ויראה, דענין השדים דבר חוץ לטבע ומנהגו של עולם, וזהו ששנינו (אבות פ"ה מ"ו) עשרה דברים נבראו בין השמשות, ויש אומרים אף המזיקים. וזה, כי כל השנוים שם הם דברים יוצאים מן הטבע ומנהגו של עולם. לפיכך נבראו בין השמשות, כלומר לא בששת ימי הטבע. כי מה שאמר שם 'אף צבת בצבת עשויה', אין הצבת מעשה טבע שנברא לדבר שהוא מלאכתו. ולכך השד הוא מזיק דבר שהוא טבעי. ומפני שהשם יתברך הוציא את ישראל בכח שאינו טבעי אשר יש לו יתברך, כי היה משנה טבע ומחריב אותו, והוציא את ישראל, לכך אמר "כתועפות ראם לו". ולא שהוא אומר כי אין לשם יתברך יותר כח מן השדים, אלא פירש "כתועפות ראם" שיש לו, דהיינו כח שאינו טבעי שיש לו. דכח של השם יתברך הוא יותר ויותר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ – כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ (תרגום אונקלוס); וְכֵן: "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כב,כה), לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א,כ), הַמְּעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, וְתֹקֶף רַב הוּא זֶה; וְתוֹעֲפֹת רְאֵם, עֲפִיפַת גֹּבַהּ. דָּבָר אַחֵר: תּוֹעֲפֹת רְאֵם, תֹּקֶף רְאֵמִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (גיטין ס"ח ע"ב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כתועפות ראם לו. כתוקף ראם יש לו. והמשיל תקפו לראם כשם שהמשילו הכתוב לאריה שנאמר (הושע יא) ה' כאריה ישאג, כי אין בינינו בנבראים הגשמיים גדולים מהם בגבורה, ודברה תורה כלשון בני אדם כדי לשבר את האוזן.
ובמדרש כתועפות ראם לו, אמר בלעם חטאו קימעא מורידן כעוף שנאמר (שם ט) אפרים כעוף יתעופף כבודם, וכשהוא מרוממן מרוממן כעוף שנאמר (ישעיה ס) מי אלה כעב תעופנה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
האל הזה הוא לו לישראל כתועפת ראם, כי מצרים היו עובדים למזל שור, אומר שהאל דומה כראם שהוא גבור יותר משור ומנגח בקרניו, כן התגבר על מזל שור בתועפת ראם
ובגבורתו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה על דרך אומרם ז"ל (פסחים דף קטז:) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, על כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים, והוא אומרו אל מוציאם כי לא יציאה ראשונה לבד אלא בכל שנה ושנה מוציאם כנזכר, ונתן טעם כתועפות ראם לו פירוש כי ה' מוסיף ומחזק אותם לרוממם ואין קץ לרוממות אשר חשב ה' עליהם עד גדר שלא ישאר שום תערובת הרע בקדושה, והוא אומרו כי לא נחש ביעקב רמז לבחינת הניחוש גם לבחינת הנקראת נחש שהוא ראש הקליפה ס"מ הרשע הנקרא נחש תעקר ולא ישאר ממנו ביעקב, על דרך אומרו (זכריה, יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ולא קסם הוא בחינת טומאה למטה ממנה, ואז יהיו ישראל בגדר שלמות המעלה ותהיה מעלתם יותר מן המלאכים, והוא מה שגמר אומר כעת יאמר ליעקב וגו' ואמרו רז"ל (מד"ר כאן) שהמלאכים ישאלו לישראל מה פעל אל:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כג כב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.