ביאור:מ"ג במדבר כג כב
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם עריכה
אל מוציאם ממצרים. אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים לא יצא מעצמו אלא האלהים הוציאם:
אל מוציאם ממצרים. וזה השם שהיה עמו הוא תקיף והראה אותות במצרים:
[מובא בפירושו לפסוק כ'] הנה ברך לקחתי. קבלתי ברכה מאת הקב"ה לברך את ישראל וברך ולא אשיבנה כלו' ואברך אותם ולא אשיב הברכה מהם ודין הוא שיברכם שהרי לא הביט און ביעקב ולפיכך ותרועת מלך בו לשון חיבה ורעות וזהו דבר גדול כי חזק הוא המוציאם ממצרים. אל לשון חוזק [כמו] ואת אילי הארץ לקח:
אל מוציאם ממצרים. לא מעצמו יצא כמו שאמרת הנה עם יצא מצרים, רק התקיף הוא שהוציאם כנגד המזל שהיה מחייב שיעמדו שם והראה בשבילם אותות ומופתים לעין כל. ולמה שהזכיר כאן תרועה הזכיר כאן מוציאם, וכן הוא אומר (שמואל ב ז) אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו:
אל מוציאם ממצרים. אמר מוציאם ולא הוציאם, הגם שרז"ל אמרו (ברכות לח.) דאפיק משמע והוכיחו מכאן אף על פי כן יותר משמע לשון עבר אם היה אומר הוציאם: ונראה על דרך אומרם ז"ל (פסחים קטז:) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, על כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים, והוא אומרו אל מוציאם כי לא יציאה ראשונה לבד אלא בכל שנה ושנה מוציאם כנזכר, ונתן טעם כתועפות ראם לו פירוש כי ה' מוסיף ומחזק אותם לרוממם ואין קץ לרוממות אשר חשב ה' עליהם עד גדר שלא ישאר שום תערובת הרע בקדושה, והוא אומרו כי לא נחש ביעקב רמז לבחינת הניחוש גם לבחינת הנקראת נחש שהוא ראש הקליפה ס"מ הרשע הנקרא נחש תעקר ולא ישאר ממנו ביעקב, על דרך אומרו (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ולא קסם הוא בחינת טומאה למטה ממנה, ואז יהיו ישראל בגדר שלמות המעלה ותהיה מעלתם יותר מן המלאכים, והוא מה שגמר אומר כעת יאמר ליעקב וגו' ואמרו רז"ל (מד"ר כאן) שהמלאכים ישאלו לישראל מה פעל אל:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] או יאמר שאף בשעת החטא ה' אלהיו עמו, לא כפרו בו לגמרי ותרועת מלך עולם נשאר בו, ותדע שכך הוא שהרי אמר הקב"ה למשה רד כי שחת עמך אשר העלית, (שמות לב ז) היינו העם שהעלה משה וזה ודאי לא אמר כלפי ישראל שהרי אל מוציאם ממצרים ולא משה הוציאם אלא ודאי שכלפי הערב רב אמר שמשה העלם מדעתו. והראיה שלכך אמר משה למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת וגו' (שם לב יא) דהיינו ישראל אשר אל מוציאם ממצרים כי לשון הוצאת שייך בישראל שנכנסו למצרים ויצאו, אבל גבי הערב רב אמר כי שחת עמך אשר העלית כי לשון יציאה אין שייך בהם כי מי הכניסם שיצאו. וכפי הפשט יתכן לפרש שהקב"ה אמר רד כי שחת עמך אשר העלית במעלה ע"י ביזת מצרים, כי משם נתעשרו וע"י רוב זהב עשו העגל לכך אמר אשר העלית מארץ מצרים כי נתעלו בעושר של ארץ מצרים, אבל בתפלת משה לא היה מקום להזכיר זה לכך אמר אשר הוצאת.
[מובא בפירושו לפרק כ"ד פסוק ח'] אל מוציאו ממצרים. אמר זה ב' פעמים (הכא ולעיל כג, כב). לומר כשם שהוציאם ממצרים כן יוציאם לעתיד לבוא מבין האומות:
[מובא בפירושו לפרק כ"ד פסוק ח'] ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן:
כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ: עריכה
כתועפת ראם לו. כתוקף רום וגובה שלו וכן (איוב כב) וכסף תועפות לשון מעוז המה. ואומר אני שהוא לשון (בראשית א) ועוף יעופף. המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה: תעפת ראם. עפיפת גובה. ד"א תועפות ראם. תוקף ראמים. (גיטין סח) ואמרו רבותינו אלו השדים:
[כהמשך לפירושו לפסוק הקודם תחת הכותרת "פירוש. למי מכוונים הדברים?" וכו'] ואמר הטעם, כי ה' אלהיו עמו, אשר לא יכזב ולא ינחם, ותרועת מלך גבור בו, שלא ינוצח לעולם, כי בהוציאו אותם ממצרים הנה לו תוקף גדול כתועפות ראם על כל בהמה. ואיך לא יתקיימו כל ברכותיהם ואין בהם נחש וקסם:
כתועפת. כמו קרני ראם ופירוש תועפות תוקף וכן ותועפות הרים לו גם יתכן היות פירושו וקרני הרים וכסף תועפות לך פירושו וכסף תועפות הרים ואמר לו כמו ותרועת מלך בו והטעם שזה האל שם תוקף לישראל וכל זה בעבור שהוא דבוק בשם ולא יבקש כי אם מאתו כי אין להם צורך למנחש וקוסם:
כתועפות ראם לו. כלומר כפלי כפלים כחו כפול משל ראם. תועפות לשון כפלות כדמתרגמי' וכפלת ותעיף וכן תעופה בבקר תהיה שתהא אור שלך כפול מאור הבקר
כתועפות ראם לו. כתוקף ראם יש לו. ובמדרש כתועפות ראם לו, אמר בלעם חטאו קימעא מורידן כעוף שנאמר (שם ט) אפרים כעוף יתעופף כבודם, וכשהוא מרוממן מרוממן כעוף שנאמר (ישעיה ס) מי אלה כעב תעופנה:
ומדמה הקב"ה לראם כדי להאזין לבני אדם וכן הוא נמשל לארי ה' כאריה ישאג אריה שאג מי לא יירא:
והמשיל תקפו לראם כשם שהמשילו הכתוב לאריה שנאמר (הושע יא) ה' כאריה ישאג, כי אין בינינו בנבראים הגשמיים גדולים מהם בגבורה, ודברה תורה כלשון בני אדם כדי לשבר את האוזן:
כתועפת ראם לו. לעם ישראל שאינו טורף ואוכל כארי, אבל דוחה בקרניו כמו הראם. כי היתה הכוונה לגרש האומות ולהכניס את ישראל לארץ בלתי הריגת האמות, כאמרו "תגרש הגויים ותטעה" (תהלים פ, ט), כי לא חפץ במות המת. וכן אמרו ז"ל: שלש אגרות שלח יהושע הרוצה לפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה. אבל הם הקשו ערפם להלחם, והוצרכו להחרימם. ובכן לא השתמשו בהם כלל, כמו שמשתמש האריה בטרפו, אבל עשו בהם כמו שעושה הראם, במה שהוא דוחה או כובש שלא יאכלנו כלל.
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] וישא משלו. הוא כתועפת ראם כלביא יקום: