מ"ג במדבר כג כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֵל דְּאַפֵּיקִנּוּן מִמִּצְרָיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֱלָהָא דִי פְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוֹמְמוּתָא תּוּשְׁבְּחָא וּגְבוּרְתָּא דִידֵיהּ הוּא:
ירושלמי (קטעים):
אֱלָהָא דִי פְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ הִיא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל מוציאם ממצרים" - אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים לא יצא מעצמו אלא האלהים הוצאם

"כתועפות ראם לו" - כתוקף רום וגובה שלו וכן וכסף תועפות לשוןמעוז המה ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה

"ותועפות ראם" - עפיפת גובה ד"ה תועפות ראם תוקף ראמים ואמרו רבותינו אלו השדים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם – אַתָּה אָמַרְתָּ: "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם" (לעיל כב,ה); לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם.
כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ – כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ (תרגום אונקלוס); וְכֵן: "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כב,כה), לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א,כ), הַמְּעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, וְתֹקֶף רַב הוּא זֶה; וְתוֹעֲפֹת רְאֵם, עֲפִיפַת גֹּבַהּ. דָּבָר אַחֵר: תּוֹעֲפֹת רְאֵם, תֹּקֶף רְאֵמִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (גיטין ס"ח ע"ב).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אל מוציאם ממצרים. לא מעצמו יצא כמו שאמרת הנה עם יצא מצרים, רק התקיף הוא שהוציאם כנגד המזל שהיה מחייב שיעמדו שם והראה בשבילם אותות ומופתים לעין כל. ולמה שהזכיר כאן תרועה הזכיר כאן מוציאם, וכן הוא אומר (שמואל ב ז) אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו.

כתועפות ראם לו. כתוקף ראם יש לו. והמשיל תקפו לראם כשם שהמשילו הכתוב לאריה שנאמר (הושע יא) ה' כאריה ישאג, כי אין בינינו בנבראים הגשמיים גדולים מהם בגבורה, ודברה תורה כלשון בני אדם כדי לשבר את האוזן.

ובמדרש כתועפות ראם לו, אמר בלעם חטאו קימעא מורידן כעוף שנאמר (שם ט) אפרים כעוף יתעופף כבודם, וכשהוא מרוממן מרוממן כעוף שנאמר (ישעיה ס) מי אלה כעב תעופנה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתועפות ראם לו" לעם ישראל שאינו טורף ואוכל כארי אבל דוחה בקרניו כמו הראם כי היתה הכונה לגרש האומות ולהכניס את ישראל לארץ בלתי הריגת האומות כאמרו תגרש גוים ותטעה כי לא חפץ במות המת. וכן אמרו ז"ל שלשה אגרות שלח יהושע הרוצה לפנות יפנה הרוצה להשלים ישלים הרוצה לעשות מלחמה יעשה אבל הם הקשו ערפם להלחם והוצרכו להחרימם ובכן לא השתמשו בהם כלל כמו שמשתמש האריה בטרפו אבל עשו בהם כמו שעושה הראם במה שהוא דוחה או כובש שלא יאכלנו כלל:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל מוציאם", אחר שהתוכח עמו על מה שחשב שה' ישנה דבריו ויסכים לקללם, משיב לו על מה שחשב להרע ע"י נחש או קסם, ואומר האל אשר הוציא אותם מארץ מצרים האל הזה הוא לו לישראל כתועפת ראם, כי מצרים היו עובדים למזל שור, אומר שהאל דומה כראם שהוא גבור יותר משור ומנגח בקרניו, כן התגבר על מזל שור בתועפת ראם

ובגבורתו:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל מוציאם ממצרים. אמר מוציאם ולא הוציאם, הגם שרז"ל אמרו (ברכות לח א) דאפיק משמע והוכיחו מכאן אף על פי כן יותר משמע לשון עבר אם היה אומר הוציאם:

ונראה על דרך אומרם ז"ל (פסחים קטז ב) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, על כן אמרו יודעי פנימיות התורה כי כל ליל פסח מתבררים כוחות הקדושה מהקליפה ונוספים בעם בני ישראל והיא הבחינה עצמה של יציאת מצרים, והוא אומרו אל מוציאם כי לא יציאה ראשונה לבד אלא בכל שנה ושנה מוציאם כנזכר, ונתן טעם כתועפות ראם לו פירוש כי ה' מוסיף ומחזק אותם לרוממם ואין קץ לרוממות אשר חשב ה' עליהם עד גדר שלא ישאר שום תערובת הרע בקדושה, והוא אומרו כי לא נחש ביעקב רמז לבחינת הניחוש גם לבחינת הנקראת נחש שהוא ראש הקליפה ס"מ הרשע הנקרא נחש תעקר ולא ישאר ממנו ביעקב, על דרך אומרו (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ולא קסם הוא בחינת טומאה למטה ממנה, ואז יהיו ישראל בגדר שלמות המעלה ותהיה מעלתם יותר מן המלאכים, והוא מה שגמר אומר כעת יאמר ליעקב וגו' ואמרו רז"ל (מד"ר כאן) שהמלאכים ישאלו לישראל מה פעל אל:

<< · מ"ג במדבר · כג · כב · >>