מפרשי רש"י על במדבר כג כב


| מפרשי רש"י על במדברפרק כ"ג • פסוק כ"ב | >>
ג • ד • ז • ח • ט • י • יג • טו • יז • יט • כ • כב • כג • כד • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ג, כ"ב:

אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃


רש"י

"אל מוציאם ממצרים" - אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים לא יצא מעצמו אלא האלהים הוצאם

"כתועפות ראם לו" - כתוקף רום וגובה שלו וכן וכסף תועפות לשוןמעוז המה ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה

"ותועפות ראם" - עפיפת גובה ד"ה תועפות ראם תוקף ראמים ואמרו רבותינו אלו השדים


רש"י מנוקד ומעוצב

אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם – אַתָּה אָמַרְתָּ: "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם" (לעיל כב,ה); לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם.
כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ – כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ (תרגום אונקלוס); וְכֵן: "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כב,כה), לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א,כ), הַמְּעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, וְתֹקֶף רַב הוּא זֶה; וְתוֹעֲפֹת רְאֵם, עֲפִיפַת גֹּבַהּ. דָּבָר אַחֵר: תּוֹעֲפֹת רְאֵם, תֹּקֶף רְאֵמִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (גיטין ס"ח ע"ב).

מפרשי רש"י

[כא] כתוקף רום וגובה שלו. רצה לומר, כי אין פירוש "ראם" כמו "וקרני ראם קרניו" (דברים ל"ג, י"ז), שהוא מין בהמה, שמאי רבותא דבהמה למשול הקדוש ברוך הוא אל ראם, אלא פירוש "ראם" הוא רום של הקדוש ברוך הוא. ופירש כך; 'כתועפות רום וגובה שלו', כלומר שהקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים בגודל תוקפו, דהיינו בניסים גדולים, כאשר הוא גדול:

[כב] ואמרו רז"ל אלו השדים. ולא ידעתי למה נקראו השדים 'ראמים'. ויראה, מפני כי השדים יש בהם דברים מענין הבריות, וגם יש בהם דברים מן העליונים, הרי מגיעים מן הארץ עד הרקיע. ובשביל כך מכנה אותם בשם 'ראמים', שנקרא 'ראם' על שם גבהותו ורוממותו. ואם תאמר, ולמה מדמה את כח ה' לשדים, ולא למלאך. אם בשביל כי המלאך נברא ממנו, גם השדים נבראו ממנו. ויראה, דענין השדים דבר חוץ לטבע ומנהגו של עולם, וזהו ששנינו (אבות פ"ה מ"ו) עשרה דברים נבראו בין השמשות, ויש אומרים אף המזיקים. וזה, כי כל השנוים שם הם דברים יוצאים מן הטבע ומנהגו של עולם. לפיכך נבראו בין השמשות, כלומר לא בששת ימי הטבע. כי מה שאמר שם 'אף צבת בצבת עשויה', אין הצבת מעשה טבע שנברא לדבר שהוא מלאכתו. ולכך השד הוא מזיק דבר שהוא טבעי. ומפני שהשם יתברך הוציא את ישראל בכח שאינו טבעי אשר יש לו יתברך, כי היה משנה טבע ומחריב אותו, והוציא את ישראל, לכך אמר "כתועפות ראם לו". ולא שהוא אומר כי אין לשם יתברך יותר כח מן השדים, אלא פירש "כתועפות ראם" שיש לו, דהיינו כח שאינו טבעי שיש לו. דכח של השם יתברך הוא יותר ויותר: