קטגוריה:במדבר א נא
ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹתוֹ֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖וֹ הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/בִ/נְסֹ֣עַ הַ/מִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹת/וֹ֙ הַ/לְוִיִּ֔ם וּ/בַ/חֲנֹת֙ הַ/מִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖/וֹ הַ/לְוִיִּ֑ם וְ/הַ/זָּ֥ר הַ/קָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְמִטַּל מַשְׁכְּנָא יְפָרְקוּן יָתֵיהּ לֵיוָאֵי וּבְמִשְׁרֵי מַשְׁכְּנָא יְקִימוּן יָתֵיהּ לֵיוָאֵי וְחִילוֹנַי דְּיִקְרַב יִתְקְטִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְמֵיטַל מַשְׁכְּנָא יִפְרְקוּן יָתֵיהּ לֵיוָאֵי וּבְמֵישְׁרֵי מַשְׁכְּנָא יְקִימוּן יָתֵיהּ לֵיוָאֵי וְחִילוֹנַי דְיִקְרַב יִתְקְטֵיל בְּאֵישָׁא מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ: |
רש"י
"יורידו אתו" - כתרגומו יפרקון כשבאין ליסע במדבר ממסע למסע היו מפרקין אותו מהקמתו ונושאין אותו עד מקום אשר ישכון שם הענן ויחנו שם ומקימין אותו
"והזר הקרב" - לעבודתם זו
"יומת" - בידי שמים
מפרשי רש"י
[טו] לעבודתם זו. פירוש, שאין "והזר הקרב יומת" שהזר הקרב אל המשכן לכנוס למשכן יומת, דאם כן לא היה כאן מקומו לענין סדר עבודתם, אלא רצה לומר הזר הקרב לעבודה זו, ואדלעיל קאי (כ"ה ברא"ם):
[טז] יומת בידי שמים. כתב הרא"ם, דיליף זה מדכתיב בתריה (ר' פסוק נג) "ולא יהיה קצף על בני ישראל", וזהו כמו שכתוב בקרח (להלן יז, יא) "כי יצא הקצף", דאיירי בקצף שמים. ואין ראיה מזה כלל, דשמא קצף דכתוב בידי שמים - אעדה קאי, שלא יהיה קצף אשאר ישראל, כמו שהיה בבני קרח שהיו מתים השאר שלא חטאו, כדכתיב (ר' להלן טז, כב) "אל אלקי הרוחות האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף", אבל החוטא בודאי במיתת בית דין. ומלשון "קצף", דכתיב "ולא יהיה קצף" אין ראיה, דאף על גב ד"קצף" פירושו בידי שמים, יש לפרש המיתה בידי אדם:
לכך נראה דיליף ליה מקל וחומר, ומה הכהנים שהחמירה התורה בקדושתן - הזר הקרב לעבודתן אינו במיתת בית דין אלא בידי שמים, עבודת הלוים, שלא החמירה התורה בקדושתן, לא כל שכן. וזר ששימש במיתת שמים, מדכתיב בפרשת קרח (להלן יז, כח) "כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות", ולא כתב 'יומת', ו"ימות" בודאי מעצמו משמע, שלא בבית דין. [ו]עוד, דכתיב בפרשת בהעלותך (להלן ח, יט) "ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש", ו"נגף" משמע מיתה בידי שמים בודאי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַזָּר הַקָּרֵב – לַעֲבוֹדָתָם זוֹ.
יוּמָת – בִּידֵי שָׁמַיִם (סנהדרין פ"ד ע"א).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובנסוע המשכן יורידו אותו ה'לוים ו'בחנות ה'משכן י'קומו אותו ה'לוים ו'הזר ה'קרב י'ומת. כבר הודעתיך כי בכל מקום שתמצא השם רשום למפרע בהפך אותיותיו מורה על מדת הדין כי כן הזכירו המן הרשע בהפוך אותיותיו ואמר (אסתר ה) וכל זה' איננו' שוה' לי' בכל עת ונתהפכה מדה"ד עליו, והנה בכאן בענין עבודת הלוים הזכיר תחלה בכתוב הזה השם הנעלם ואחרי כן הזכיר השם המפורש שני פעמים למפרע להורות על מדת הדין שהיא מתוחה על הזר הקרב לעבודת הלוים, וכענין שאירע בעזא שכתוב בו (שמואל ב ו) ויחר אף ה' בעזה.
והסתכל איך התחיל הרמז בכל פעם ממלת הלוים ממה שידעת כי מדתו של לוי מדת הדין היא והיא ה"א אחרונה שבשם, ולכך התחיל רמז הה"א בכל פעם ממלת הלוים, וזה מבואר.ובאור הכתוב יורידו אותו יסירו הבריחים והעמודים ובחנותו היו הם מקימין אותו. והזר הקרב, לעבודה, יומת, בידי שמים.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
- דברים כח נב (5 דפים)
ש
- שמות לח כא (11 דפים)
דפים בקטגוריה "במדבר א נא"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.