צפניה ב

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א התקוששו וקושו הגוי לא נכסף ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר ה הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב ו והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן ז והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם [שביתם] ח שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם ט לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי [גויי] ינחלום י זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים יב גם אתם כושים חללי חרבי המה יג ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה טו זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף. ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יוֹם בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף יְהוָה. ג בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְהוָה. ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְו‍ֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם [שְׁבִיתָם]. ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם. ט לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גוי [גּוֹיִי] יִנְחָלוּם. י זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאוֹנָם כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת. יא נוֹרָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם. יב גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה. יג וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר. יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים כָּל חַיְתוֹ גוֹי גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה. טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף.

(ב) בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק כְּמֹץ עָבַר יוֹם בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף יְהוָה.

(ג) בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף יְהוָה.

(ד) כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר.

(ה) הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.

(ו) וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְו‍ֹת כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרוֹת צֹאן.

(ז) וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם [שְׁבִיתָם].

(ח) שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם.

(ט) לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גוי [גּוֹיִי] יִנְחָלוּם.

(י) זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאוֹנָם כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת.

(יא) נוֹרָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.

(יב) גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה.

(יג) וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר.

(יד) וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים כָּל חַיְתוֹ גוֹי גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה.

(טו) זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

　　　 ב א הִֽתְקוֹשְׁﬞשׁ֖וּ וָק֑וֹשּׁוּ הַגּ֖וֹי לֹ֥א נִכְסָֽף׃ ב בְּטֶ֙רֶם֙ לֶ֣דֶת חֹ֔ק כְּמֹ֖ץ עָ֣בַר י֑וֹם בְּטֶ֣רֶם ׀ לֹא־יָב֣וֹא עֲלֵיכֶ֗ם חֲרוֹן֙ אַף־יְהֹוָ֔ה בְּטֶ֙רֶם֙ לֹא־יָב֣וֹא עֲלֵיכֶ֔ם י֖וֹם אַף־יְהֹוָֽה׃ ג בַּקְּשׁ֤וּ אֶת־יְהֹוָה֙ כׇּל־עַנְוֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מִשְׁפָּט֖וֹ פָּעָ֑לוּ בַּקְּשׁוּ־צֶ֙דֶק֙ בַּקְּשׁ֣וּ עֲנָוָ֔ה אוּלַי֙ תִּסָּ֣תְר֔וּ בְּי֖וֹם אַף־יְהֹוָֽה׃ ד כִּ֤י עַזָּה֙ עֲזוּבָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לִשְׁמָמָ֑ה אַשְׁדּ֗וֹד בַּֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ יְגָ֣רְשׁ֔וּהָ וְעֶקְר֖וֹן תֵּעָקֵֽר׃
　　　 ה ה֗וֹי יֹ֥שְׁבֵ֛י חֶ֥בֶל הַיָּ֖ם גּ֣וֹי כְּרֵתִ֑ים דְּבַר־יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֗ם כְּנַ֙עַן֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְהַאֲבַדְתִּ֖יךְ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ ו וְֽהָיְתָ֞ה חֶ֣בֶל הַיָּ֗ם נְוֺ֛ת כְּרֹ֥ת רֹעִ֖ים וְגִדְר֥וֹת צֹֽאן׃ ז וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֙רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שבותם שְׁבִיתָֽם׃ ח שָׁמַ֙עְתִּי֙ חֶרְפַּ֣ת מוֹאָ֔ב וְגִדֻּפֵ֖י בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֲשֶׁ֤ר חֵֽרְפוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י וַיַּגְדִּ֖ילוּ עַל־גְּבוּלָֽם׃ ט לָכֵ֣ן חַי־אָ֡נִי נְאֻם֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כִּי־מוֹאָ֞ב כִּסְדֹ֤ם תִּֽהְיֶה֙ וּבְנֵ֤י עַמּוֹן֙ כַּעֲמֹרָ֔ה מִמְשַׁ֥ק חָר֛וּל וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח וּשְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם שְׁאֵרִ֤ית עַמִּי֙ יְבׇזּ֔וּם וְיֶ֥תֶר גּוֹיִ֖ יִנְחָלֽוּם׃ י זֹ֥את לָהֶ֖ם תַּ֣חַת גְּאוֹנָ֑ם כִּ֤י חֵֽרְפוּ֙ וַיַּגְדִּ֔לוּ עַל־עַ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ יא נוֹרָ֤א יְהֹוָה֙ עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֣י רָזָ֔ה אֵ֖ת כׇּל־אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ אִ֣ישׁ מִמְּקוֹמ֔וֹ כֹּ֖ל אִיֵּ֥י הַגּוֹיִֽם׃ יב גַּם־אַתֶּ֣ם כּוּשִׁ֔ים חַֽלְﬞלֵ֥י חַרְבִּ֖י הֵֽמָּה׃ יג וְיֵ֤ט יָדוֹ֙ עַל־צָפ֔וֹן וִֽיאַבֵּ֖ד אֶת־אַשּׁ֑וּר וְיָשֵׂ֤ם אֶת־נִֽינְוֵה֙ לִשְׁמָמָ֔ה צִיָּ֖ה כַּמִּדְבָּֽר׃ יד וְרָבְצ֨וּ בְתוֹכָ֤הּ עֲדָרִים֙ כׇּל־חַיְתוֹ־ג֔וֹי גַּם־קָאַת֙ גַּם־קִפֹּ֔ד בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ יָלִ֑ינוּ ק֠וֹל יְשׁוֹרֵ֤ר בַּֽחַלּוֹן֙ חֹ֣רֶב בַּסַּ֔ף כִּ֥י אַרְזָ֖הֿ עֵרָֽה׃ טו זֹ֞֠את הָעִ֤יר הָעַלִּיזָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד אֵ֣יךְ ׀ הָיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֽוֹ׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

א הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ חיזרו בכם והתיחרטו, הַגּוֹי העם (הכוונה לישראל) לֹא נִכְסָף שאין לו בושה. ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק לפני שתצא הגזירה נגדיכם, כְּמֹץ עָבַר יוֹם כי הזמן עובר מהר, כמו מוץ (קליפת הדגן) שעף ברוח, בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה, בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף היום בו יכעס עליכם יְהוָה. ג בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי האנשים הפשוטים והטובים הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ את מצוותיו עשו, בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ תהיו מוגנים בְּיוֹם אַף יְהוָה. ד כִּי עַזָּה אחת מחמשת ערי סרני פלישתים (וכן יתר הערים בפסוק) עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה, אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם לאור יום (האויב אפילו לא יתקיף בהפתעה) יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. {ס}
ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל איזור הַיָּם, גּוֹי כְּרֵתִים העם שהגיע מאיי כרתים, והכונה שוב לפלישתים, דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן יושבי ארץ כנען (והכונה שוב לפלישתים כי בעבר הכנענים ישבו בעיקר באיזור עזה) אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב. ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְו‍ֹת משכנות כְּרֹת רֹעִים כרי דשא לרעיית צאן וְגִדְרוֹת צֹאן. ז וְהָיָה חֶבֶל חבל הים יהיה לנחלה לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה, עֲלֵיהֶם יִרְעוּן, בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן ישכיבו את הצאן, כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב (שבותם) שְׁבִיתָם.

ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן, אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם. ט לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם, שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר (גוי) גּוֹיִי יִנְחָלוּם. י זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאוֹנָם, כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת. יא נוֹרָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם. יב גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה. יג וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר, וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר. יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים כָּל חַיְתוֹ גוֹי גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ, קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה. טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד, אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ. {ס}

פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מ"ג הכתר צילום כתר אר"צ • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

פירושים ומאמרים על הפרק:

צפניה ב

ביאור:ארץ פלשתים בנבואת צפניה

ביאור:נבואות הפורענות של צפניה על הגויים - פורענות על חטאים הסטוריים