מצודות על צפניה ב
<< · מצודות על צפניה · ב · >>
פסוק א
מצודת דוד
"הגוי לא נכסף" - אתם הגוי שאינכם עתה חשוקים לה'
"התקוששו וקושו" - חפשו עצמיכם אחר העבירות שבידכם לשוב מהם וגם חפשו עבירת זולתכם להשיב אותם
מצודת ציון
"התקוששו וקושו" - ענין החפוש והלקיטה היטב כמו לקושש קש (שמות ה')
"נכסף" - ענין חשק וחמוד כמו נכסוף נכספתה (בראשית לא)פסוק ב
מצודת דוד
"יום אף ה'" - והוא יום הבא מהפורעניות
"בטרם וגו' חרון אף ה'" - הוא חוק הגזירה וכפל הדבר לתוספות אזהרה
"בטרם לדת חוק" - עד לא יולד חוק הגזירה
"כמוץ עבר יום" - הוא כמו היפך יום כמוץ עבר ומוסב על בטרם לומר בטרם יבא יום שתהיו בו נפזרים לבין העכו"ם כמוץ העובר ברוח
מצודת ציון
"חוק" - גזירת המקום
"כמוץ" - היא פסולת התבואה כמו כמוץ יסוער מגורן (הושע יג)פסוק ג
מצודת דוד
"אשר משפטו פעלו" - אשר עשו משפט ה'
"בקשו צדק" - ר"ל ואתם יתר העם בקשו מעתה צדק וענוה אולי עי"ז תהיו נסתרים ביום אף ה' ולא יעשה עמכם כלייה בגולה ולאח"ז תשובו לארציכם
מצודת ציון
"בקשו" - ענין דרישהפסוק ד
מצודת דוד
"תעקר" - ר"ל לא ישאר מי כדבר הנעקר בכח.
"כי עזה עזובה תהיה" - ר"ל כאשר כן תעשו לא תהיו כלים בגולה ותשבו פה ותמצאו אז את עזה כשהיא עזובה מיושביה ואשקלון תהיה עוד לשממה.
"בצהרים יגרשוה" - כאומר ואם יגרשוה בעת הצהרים לא יוכל מי מהם להסתיר עצמו ואת הכל יגרש ולא ישאר מי בארץ להחזיק בה.פסוק ה
מצודת דוד
"מאין יושב" - מבלי ימצא מי יושב שם
"כנען ארץ פלשתים" - פלשתים תחשב לארץ כנען כמ"ש מן השיחור וגו' לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים (יהושע י) ור"ל גם הם יחשבו לכנעני כי היה סמוך לה
"דבר ה'" - הוא האמור בסוף המקרא והאבדתיך וגו'
"הוי יושבי חבל הים" - אוי על היושבים במחוז שפת הים שהוא גוי כרתים הם מפלשתים כמ"ש פשטנו נגב הכרתי (שמואל א ל) ולמטה בענין נאמר את השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים (שם)
מצודת ציון
"חבל" - כן יקרא המחוז כמו חבלי מנשה (יהושע יז)פסוק ז
מצודת דוד
"בערב ירבצון" - ר"ל שם ינוחו בהשקט
"כי יפקדם" - כי ה' יזכרם לטובה ואת בני שבי הגולה יניחם בהשקט ומרגוע
"עליהם ירעון" - ר"ל יתענגו בטובה
"והיה חבל" - המחוז ההיא תהיה לשארית בית יהודה ומוסב לתחלת הענין שאמר אם תבקשו צדק וענוה לא תהיו כלים בגולה ותשובו פה ותמצאו ערי פלשתים שוממין אז תירשו אתם את הערים ההם
מצודת ציון
"ירעון" - מלשון מרעה
"ירבצון" - ענין השכיבה לנוח
"ושב" - ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"שביתם" - מלשון שבי הגולהפסוק ח
מצודת דוד
"אשר חרפו את עמי" - כאשר גלה דרך ארצם חרפו אותו בדברים
"ויגדילו על גבולם" - ר"ל לקחו מאדמת ישראל להגדיל ולהוסיף על גבולם כמ"ש לבני עמון וגו' מדוע ירש מלכם את גד (ירמיהו מט) או ר"ל כשעברו ישראל על גבולם דברו שם למולם דברים גדולים וקשים לבזותם
מצודת ציון
"וגדופי" - ענין חרפה כמו וישראל לגדופים (שם מג)פסוק ט
מצודת דוד
"ויתר וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"שארית עמי" - הנשאר מעמי יבוזו נחלתם כאשר ישובו לארצם מגלות בבל
"ומכרה מלח" - תהיה מלאה מכריית מלח בכל הפנות שיחפרו ימצאו מלח
"ממשק חרול" - תהיה מלאה מהשמעות קול חרולים כי שם יגדלו הרבה מאין עובר ומנשיבת הרוח מקישים זה בזה ומשמיעים קול
"לכן חי אני" - לכן הריני נשבע כמו שאני חי כן תהיה מואב נהפכת כסדום וגו'
מצודת ציון
"ממשק" - ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (שם לג)
"חרול" - מין קוצים כמו תחת חרול יספחו (איוב ל)
"ומכרה" - מלשון כרייה וחפירה
"יבזום" - מלשון בזהפסוק י
מצודת דוד
"זאת להם" - זאת יבוא להם בעבור גאונם אשר חרפו ודברו גדולות וקשות על עם ה'
מצודת ציון
"גאונם" - מלשון גאוהפסוק יא
מצודת דוד
"וישתחוו לו וגו'" - ועוד יבא זמן אשר מכל איי העכו"ם ישתחוו לו כל איש ממקום מושבו כי כולם יכירו שאין אלהים זולתו וזה יהיה לעתיד
"נורא ה'" - ה' הנורא ימשול עליהם לקחת מהם נקם כי ירזה ויתיש כח את כל אלהי הארץ הם שרי מעלה של העכו"ם ולא יוכלו להשפיע להם טובה
מצודת ציון
"רזה" - ענין כחשות כמו במשמניו רזון (ישעיהו ו)פסוק יב
מצודת דוד
"גם אתם כושים" - הואיל וגם אתם שמחתם על מפלת ישראל לכן תהיה גם אתם חללי חרביפסוק יג
מצודת דוד
"את נינוה" - הוא ראש ממלכת אשור
"ויט ידו" - המקום יטה ידו להכות את כשדים היושבים בצפון א"י וגם יאבד את אשור
מצודת ציון
"ציה" - ענין חורב ויובשפסוק יד
מצודת דוד
"כי ארזה ערה" - כי תקרות הבתים שהמה מארז יהיה מגולה למטר השמים ולרוח הנושב כי הגגות יפלו ולכן יהיו הבתים חרבות והעופות יקננו שמה
"חורב בסף" - חורבן יהיה בסף כל שער
"קול ישורר בחלון" - קול העופות יהיה מתרונן בכל חלון
"ורבצו" - לא ידורו שם אנשים כ"א יהיה מקום מרבץ לעדרים של כל בהמות העכו"ם ועופות המדבריות יתמידו לשבת על המשקופים היפות
מצודת ציון
"חיתו" - גם הבהמה תקרא בשם חיה וכן וחיתם לדבר הסגיר (תהלים עח)
"קאת קפוד" - שמות עופות המצויות בחרבות
"בכפתוריה" - כן יקרא המשקוף לפי שעושין בו ציורי כפתורים וכן הך הכפתור (עמוס ט)
"ילינו" - ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיהו א)
"ישורר" - מלשון שיר ורנן
"חרב" - מלשון חורבן
"בסף" - מזוזה כמו וסף השער (יחזקאל מ)
"ארזה" - תקרת הארז
"ערה" - ענין גלוי כמו וקיר ערה מגן (ישעיהו כ"ב)
<< · מצודות על צפניה · ב · >>