רש"י על עמוס ג
<< · רש"י על עמוס · ג · >>
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"היעלה פח מן האדמה" - ממקום שהוטל שם אלא א"כ נאחז בו העוף כשהוא רוצה לברוח עוקר את הפח ומעלהו ממקומו מעט ואותה שעה כבר נלכד
"התפול צפור על פח" - ואין הפח מכשילה כלומר וכי אפשר שאתם עוברים עבירות ולא יהיה לכם למוקש
"היעלה פח וגו'" - כך היעלה עונותיכם למעלה ולא ילכדו אתכםפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"בדל אוזן" - חסחוס דאודן.
"כן ינצלו בני ישראל" - מתי מעט.
"בפאת מטה ובדמשק ערש" -
תרגם יונתן "בתקוף שולטן ועל דמשק רחיצן". ואומר אני שפתרון התרגום:
- לפי שבימי יהואחז בן יהוא כתיב (מלכים ב יג): "כי אבדם מלך ארם", וירבעם בן בנו הושיעם במקצת, שנאמר (מלכים ב יד): "ולא דבר ה' למחות את שם ישראל, ויושיעם ביד ירבעם וגו', הוא השיב את גבול ישראל", וזהו בפאת מטה - פנת הבית היא חזקו של בית, לכן תרגם "בתקוף שולטן" של ירבעם, ועמוס נתנבא בימי ירבעם.
- ועוד נבא, שסופן להסמך על מלכי ארם, וכן עשו בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין, וזהו ובדמשק ערש - עיקר מנוחתם ומבטחם תהי על דמשק.
ורבותינו אמרו בסדר עולם:
- ר' נהוראי אומר משום רבי יהושוע אלו עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל יהודה ופלטו עמהם.
- בפאת מטה - מלמד שלא נשתייר מהם אלא אחד משמונה שבהם, ושאר ערש היכן הוא? - בדמשק, לקיים מה שנאמר (עמוס ה): "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק".
ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל, שהיה מפרש זו "אחד משמונה", שלא נאמר "פאת" אלא "בפאת מטה", במקצתה, באחת משתי רוחות של פאה, והיא שמינית של מטה, שהרי ארבע פאות יש, ושתי רוחות לפאה.
דבר אחר מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל:
- בפאת מטה - בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש (מלכים ב א ב): "בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה".
- ובדמשק ערש - בן הדד מלך ארם, שלח לדרוש באלהי ישראל (מלכים ב ח).
פסוק טו
"בתי השן" - דמכבשין בשן דפילא
<< · רש"י על עמוס · ג · >>