וברכות ה: יסופר שפ"א חלש רח"בא על לגביה ר' יוחנן, א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן, א"ל הב לי ידך יהיב ליה ידיה ואוקמיה, וב"ב לט. אשכחינהו ר"י בר' חנינא לתלמידיו של ר"י ר"ח בר אבא ור' אבהו, וברכות לח: ע"פ עדות ר' זירא שרח"בא דייק וגמיר שמעתא מר' יוחנן רביה, וכל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן, וכן שם לג: העיד ר"ז עליו ואמר נקיט דרח"בא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרא (ר"י) שפיר כרחבא דפומבדיתא.
והיה חביב על ר' יוחנן כ"כ עד שקראו בני כירושלמי ע"ז פ"ב ה"ח שרח"בא אזל לצור ואשכח לר' מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן אתא לגבי ר"י וסיפר לו, א"ל ולא פגעת ביה (נידוי) א"ל אדם גדול הוא ויודע למתק את הים הגדול, א"ל לאו, בני חשבון מים הוא יודע, וב"ב רפ"ט בעון קומי ר"ח בר ווה איך שמעת מר"י א"ל אני לא שמעתי אלא נתן בר הושעיא בעי קומי ר"י. וכן קיבל מר"ל כדמצינו שאמר בשמו ירושלמי ברכות פ"ח ה"ב, חלה פ"ב ה"ג, מע"ש ספ"ה, מו"ק פ"ג ה"ה־יב: שם ה"ז, ובסה"ד כותב שלא מצינו שיאמר רחב"א בשם רש"בל, ובכתובות ח: מצינו שהיה מקרי – מתני בניה דר"ל, (ואין אנו צריכים לומר כדעת סה"ד שצ"ל ר"ח בר אדא ככתובות קיא:).
וכן מצינו ר"ח [בר אבא] א"ר אלעזר כירושלמי חלה פ"ג ה"ד, ובחגיגה פ"א סה"ז ר' חייא ור' אסי ור' אמי לא אתו לבי מדרשא דר' אלעזר ושאלן היכין היו א"ל גמלנו חסד עם גר.
וכן מצינו ר' חייא בר ווא בשם ר' אבא בר נתן יבמות פ"ד סה"א, רחב"א א"ר סימא סוטה יא., בשם ריב"ק ב"ק לח:.
בשם ר' לוי בר סיסי קה"ר פ"א־ד.
בעי קומי ר' מנא א) פסחים פ"ד רה"ט.
ומצינו חגיגה כה: שאמר משמיה דעולא וצ"ל ר"ח בר אמי או רב יהודה בר אמי כגרסת דק"ס.
והיה חשוב מאוד בעיני הנשיא ר' יהודה נשיאה השני כירושלמי חגיגה פ"א ה"ז כשהוצרך הנשיא לשלח ולראות ערי המדינה לתקן תקנות שלח את ר"ח בר אבא ור' אסי ור' אמי והם עברו וראו אם יש להם ספרין ומתגיינין, ומצינו שהיה בעיר גבלא כיבמות מו. ובעיר רומי (בא"י) כמע"ש פ"ד ה"א.
ובמשך הזמן הגדול שהיה יושב לפני ר' יוחנן ירד כמה פעמים לבבל כדמובא באגרת דרש"ג ח"ב פ"ג וז"ל ובתר דריהון (דרב ושמואל.) רנ ורב יהודה ורב חסדא ורב ששת בבבל, ורבנן אחריני דהוו סלקין ונחתין כגון עולא ור' חייא בר אבא וכו'.
והאמת כן הוא כמפורש בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג שהוצרך ר' חייא בר בא לצאת לחו"ל בגין דלא רצה ליקח מעשר, ובחגיגה פ"א ה"ח כשהלך לבקש פרנסה (בחו"ל) בקש מר' אלעזר שישתדל עבורו לפני ר' יודן נשיא שיתן לו אגרת של כבוד, והנשיא כתב עליו הרי שלחנו עליכם אדם גדול כיוצא בנו – או, מנו גדולתו שאינו בוש לומר לא שמעתי, וזה שמצינו עירובין לב: יתיב ר' חייא בר אבא ור' אסי ורבה בר נתן ויתיב רב נחמן גבייהו, וזה א"א להיות טרם שהלך ר"ח בר אבא לא"י כי אז עוד לא נולד ר"נ או שהיה ילד קטן, וידוע שר"נ לא היה בא"י מימיו, ולכן בע"כ צריכין אנו לומר שרח"בא ירד מא"י (אחרי היותו שם זמן רב) לבבל ואח"כ עלה לא"י, וכדמצינו שהיה בפטירת ר' יהודה נשיאה (שנפטר אחרי רב יהודה), כברכות פ"ג ה"א שדחף לר' זעירא וטימאו, (ונראה שמה שאמרו שבת ס:
