עיקר תוי"ט על נגעים ה
משנה נגעים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
(א) (על המשנה) הרי היא כו'. בספרא יליף ליה. ועתוי"ט:
(ב) (על הברטנורא) לפי מה שיתבאר בפרק שאחרי זה [משנה ב']. הר"מ. ועיין לעיל פרק ד' משנה ו' דבהרת כגריס הוא עם המחיה, וכאן ר"ל שמיעטה השיעור שצריך להיות סביב המחיה מכל צד שיעור שתי שערות. ועתוי"ט:
(ג) (על המשנה) בסוף כו'. ולא תני בתחילה, משום דאין פשיון מטמא בתחילה. הר"ש:
(ד) (על המשנה) מטמא. שהרי נהפך שער לבן בבהרת. הר"מ והר"א. ועוד כתב הר"א, כיון ששער לבן עומד במקומו, עדיין לא נרפא הנגע ומן החולי הראשון הוא. ועתוי"ט:
(ה) (על הברטנורא) שמלת אותו שב על הנגע. הר"מ. ואע"ג דהאי קרא בפסיון כתיב, הוא הדין בשער לבן. הר"ש. והוא הדין נמי במחיה. ועתוי"ט:
(ו) (על המשנה) זהו כו'. לא ידעתי למעוטי מאי. ועוד, אמאי לא תני נמי ברישא זהו שאמרו עד שלא כו'. ועוד, דהתם הוה למעוטי תרתי דתנן בריש פרקין. לכן נראה לי דהכי נמי קאמר זהו שאמרו משנזקק כו', כלומר דכל היכא שנזקק ספקו טמא, מה שאין כן בקודם שנזקק דלא הוי כללא, דהא משכחת בתרי גווני דטמא, ולפיכך לא תני לעיל זהו כו':