עיקר תוי"ט על חלה ב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) אר"י אימתי. כתב הר"מ וכבר בארנו כי בכ"מ שאמר ר"י אימתי שהוא מבאר למי שקדם לו ואינו בא לחלק והר"ש כתב דבפ"ק דגיטין מוכח דפליגי. וע"ש בתוספ' דהא דמוכח מיניה דר"י דאמר אימתי שבא לחלוק ברייתא היא ולא משנתינו:

(ג)

(ב) (על הברטנורא) ופי' הר"ש מהירושלמי ברחוק ד' מילין. וכ"כ הר'מ וכתב דהיינו דוקא לפניו אבל לאחריו אין מטריחין אותו כלל אפי' בשעור מועט. אבל בחבורו אינו מחלק כלל בין לפניו ולאחריו וכפרש"י חולין דקכ"ג:

(ג) (על הברטנורא) כ"פ הר"ש ואין לשמים חלק בה ואית ספרים דגריס בשלשתן לשם:

(ד)

(ד) (על המשנה) טעמא מפורש בברייתא הביאה הרי"ף בפרק א"ע דכתיב (במדבר טו) והיה באכלכם מלחם הארץ חלה תרימו ופירש הר"נ אלמא דזמנין דלא מחייב מעיסה ומחייב בתר הכי דהוי לחם והיינו ע"י צירוף סל:

(ה)

(ה) (על הברטנורא) גמ' בפ"ב דקדושין דמ"ו. ופריך ותהוי תרומה ויחזור ויתרום. מי לא תנן (דמאי פ"ה מ"י) משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום. ומשני הא אוקימנא בתרי מני (חד נקוב וחד לא) צאית בחד מנא לא צאית כגון חלת קמח על קמח:

(ו) (על המשנה) ותיקן לאחרים. שהאחרים העושין כן ע"פ הוראתו הרי הם שוגגין ולא מזידין שזקן זה לא קטל קניא באגמא הוה אלא חכם היה שכן זקן בלשון הקודש חכם כמאמרם בוהדרת פני זקן:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(ז) (על המשנה) שלא. כדי להפריש מן החיוב על החיוב. הר"ש:

(ח) (על הברטנורא) כלומר אע"פ שהיא פחות מכביצה הרי היא מקבל טומאה וכדתנן ברפ"ב דטהרות ושם אאריך בזה בס"ד. תוי"ט: