משנה חלה ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ,
חַיָּבִים בַּחַלָּה.
יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב,
וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר:
(ב) עֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בִּסְפִינָה לָאָרֶץ,
חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת.
עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת,
חַיֶּבֶת בַּחַלָּה,
וְנֶאֱכֶלֶת בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת:
(ג) הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ;
אֲבָל לֹא הָאִישׁ.
מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִסָּתוֹ בְּטָהֳרָה,
יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין, וְאַל יַּעֲשֶׂנָּה בְּטֻמְאָה.
וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
יַעֲשֶׂנָּה בְּטֻמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּים.
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה, כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵאָה,
לְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בְּשֵׁם,
וּלְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בְּשֵׁם;
אֲבָל קַבִּים אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵּׁם:
(ד) הָעוֹשֶה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָּזֶה,
פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה,
עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל,
הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:
(ה) הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח, אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן.
הָעִסָּה עַצְמָהּ, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה.
וְהַקֶּמַח, אִם יֶשׁ בּוֹ כַּשִּׁעוּר,
חַיֶּבֶת בַּחַלָּה,
וַאֲסוּרָה לַזָּרִים,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמְרוּ לוֹ:
מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר.
אָמַר לָהֶם:
אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ, וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים:
(ו) חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, חַיָּבִים בַּחַלָּה.
הֵם וּשְׂאוֹרָן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים, חַיָּבִין.
נִטַּל מֻרְסָנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין:
(ז) שִׁעוּר הַחַלָּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.
הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְעַצְמוֹ,
וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ,
אֶחָד מֵעֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה.
נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק,
וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשׁוּק,
אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה.
נִטְמֵאת עִסָּתָהּ שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה,
אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה.
נִטְמֵאת מְזִידָה,
אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר:
(ח) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִטֶּלֶת מִן הְַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא.
כֵּיצַד?
עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה,
נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ,
וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּאֶמְצַע,
כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל מִן הַמֻּקָּף.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: