משנה דמאי ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק ה · משנה ב | >>
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת, נוטל אחד משלושים ושלוש ושלישג, ואומר:
אחד ממאה ממה שיש כאן, הרי זה בצד זה חולין, והשאר תרומה על הכל. ומאה חולין שיש כאן, הרי זה בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו [והשאר חלהה], ומעשר שני בצפונו ו או בדרומו, ומחולל על המעות.
משנה מנוקדת
הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת,
- נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּשְׁלִישׁ, וְאוֹמֵר:
- אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין.
- וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל.
- וּמֵאָה חֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר;
- וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וְהַשְּׁאָר חַלָּה.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ,
- וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
נוסח הרמב"ם
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת -
- נוטל אחד משלשה ושלשים ושליש, ואומר:
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- הרי בצד זה חולין, והשאר תרומה על הכל.
- מאה חולין שיש כאן -
- הרי בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו.
- זה שעשיתי מעשר - עשוי תרומת מעשר עליו.
- ומעשר שני -
- בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- נוטל אחד משלשה ושלשים ושליש, ואומר:
פירוש הרמב"ם
כבר בארנו, שתרומה גדולה חלק מחמשים, ותרומת מעשר חלק ממאה. וכללם, מה שיתקבץ של תרומה ותרומת מעשר, שלשה חלקים ממאה, והיא חלק משלשה ושלשים ושליש.
לפיכך פורש החלק ההוא, והוא שלשה חלקים ממאה כמו שאמרנו, ולא יפרישה. ואחר כך יאמר: "חלק ממאה מכלל זה, הרי הוא בצד זה חולין", ותהיה כוונתו בדבר זה, לשלוש חלקים שפירש. וישארו שני חלקים, והוא שיעור תרומה, ויאמר: "היא תרומה גדולה, המחויבת לכל זה". אחר כן יאמר: "מאה חולין שיש בכאן, הרי בצד זה מעשר", ותהיה כוונה, לחלק הנשאר מן השלושה חלקים, שנעשו חולין.
ושאר הדבר, הוא מבואר, כפי מה שבארנו בהלכה שהקדמנו:
פירוש רבינו שמשון
תרומה ותרומת מעשר כאחת. תרומה גדולה אחד מחמשים דהיינו תרומה תרי ממאה ותרומת מעשר אחד ממאה:
נוטל סאה אחת מל"ג סאין ושליש סאה דבין הכל יש ק' שלישים:
ואומר על אותה סאה שנטל שליש סאה שבו דהוא אחד ממאה של הכל הרי זה השליש בצד אלו ב' השלישים שעמו יהא חולין כלומר טבל יהיה:
והשאר דהיינו ב' השלישים שעמו תרומה גדולה יהיו על הכל:
מהחולין שיש כאן. כלומר דהיינו השליש שהוא טבל הרי זה בצד זה מעשר ראשון של *צ"ז שלישים הנשארין:
והשאר. כלומר תשעה חסר מעט שצריך להכריש לשם מעשר סמוך לזה השליש יהיו זה שעשיתי מעשר כלומר זה השליש שקראתי עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על ט' השלישים והשתא אין כאן שליש שלם שהרי חסר מעט לפי שאין כאן ק' שלישים דשנים מהן נעשו תרומה גדולה ולכך קתני מהחולין ולא קתני חולין לפי שאין כל השליש קדוש לתרומת מעשר דחסר ממנו אחד מק' שבשני שלישים וכי תימא הא על כרחך הכא בודאי איירי ולא בדמאי מדמפריש תרומה גדולה וא"כ היאך ישראל מפריש תרומת מעשר והלא מעשר ראשון דלוי הוא ועליו להפריש דלמא אבא אלעזר בן גמלא היא דאמר בשילהי כל הגט (דף לא.) כשם שיש לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר ואותו שליש שהיה ראוי לפחות ממנו אחד ממאה שבשני שלישים דבר מועט הוא מאד ויכול להיות בתורת עין יפה דשרי לאבא אלעזר בן גמלא כדאיתא בפרק כל המנחות באות מצה (דף נד :):
ירושלמי (הל' ב) תני הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת וכמה הן אחד מכ' ואומר א' ממאה ממה שיש כאן הרי בצד זה חולין טבל ועוד א' ממ"ח סמוך לו והשאר תרומה על הכל מהחולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו פי' אחד מעשרים דהיינו ה' סאה ממאה דב' מהן תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר וב' לחלה שהוא א' ממ"ח אלא דכן אין החשבון מצומצם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נוטל אחד משלשים ושלש ושליש - היינו שליש ממאה. וסאה שנוטל יש בהם ג' שלישים, שנים מהן לתרומה שהיא תרי ממאה ואחד לתרומת מעשר שהיא אחד ממאה. ואומר על אותה סאה שנטל אחד ממאה שיש כאן בין הכל דהיינו שליש אותה סאה:
הרי הוא בצד זה חולין - פירוש ישאר חולין כמו שהוא עתה בטבלו בצד שני שלישים שעמו, והשאר דהיינו שני שלישים יהיו תרומה על הכל:
מהחולין שיש כאן - דהיינו השליש שאמרתי עליו שישאר חולין. הרי זה בצד זה מעשר:
ושאר מעשר - דהיינו עוד תשעה סמוך לשליש זה, אותם עשרה שלישים יהיו מעשר על המאה שלישים. ולאו דוקא עשרה אלא מעט פחות כפי המגיע לשנים של תרומה:
זה שעשיתי מעשר - היינו השליש שקרא עליו שם מעשר תחלה עשוי תרומת מעשר על תשעה השלישים. ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט, ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. ומתניתין אתיא כאבא אלעזר בן גומל דאמר בסוף פרק כל הגט (לא.) כשם שיש לו לבעל הבית רשות לתרום תרומה גדולה כך יש לו רשות לתרום תרומת מעשר. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד בעין יפה בפרק כל המנחות באות מצה (דף נד: נה.) הלכך ד אותו שליש שהוא מפריש משלם אע"פ שהיה ראוי להיות חסר מעט, בעין יפה הוא מפריש ושרי:
פירוש תוספות יום טוב
נוטל א' משלשים ושלש ושליש. שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית ושלש העשיריות הן אחד מל"ג ושליש. וזה קל יותר משאם יקח ג' חלקים ממאה שיצטרך לחלק הצבור למאה חלקים [וגם הוא קל יותר משאם מתחלק מתחילה לל"ג ושליש חלקים ונוטל אחד מהן אעפ"י שלשון המשנה כך משמע. נראה לפרש כמ"ש לפי שהחלוקה ההיא היא קלה ביותר אף מזו] ודתנן נוטל היינו כדפירש הר"ב לעיל ולא שיפריש וכמו שביארתי שם בס"ד. והרמב"ם פירשה גם בכאן:
אחד ממאה. פי' הרמב"ם ותהיה כוונתו בדבר הזה לג' חלקים. ונראה לי שצריך להיות לשליש החלקים:
תולין. דהכא במפריש גם תרומה גדולה ואסור לקרוא מעשר קודם לתרומה גדולה כדתנן בפרק ג דתרומות להכי קורהו חולין ולא מעשר כדלעיל. ועיין במשנה ז פרק ז מה שכתבתי שם:
ומאה חולין. פי' הרמב"ם חלק ממאה מכלל זה. וגירסת הר"ב והר"ש מהחולין:
זה שעשיתו מעשר וכו'. כתב הר'"ב ולא שליש שלם אלא חסר דבר מועט וכו' ומתניתין אתיא כאבא אלעזר וכו'. ואיהו נמי שרי להפריש תרומת מעשר באומד וכו' עד כאן. וכלומר והשתא אין אנו צריכים לפרש שליש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתניתין כאבא אלעזר מדשרי להפריש הישראל תרומת מעשר דבודאי איירי מדמפריש תרומה גדולה וכן כתב הר"ש. וכן העתיקה הרמב"ם בפרק ג מהלכות תרומה לענין ודאי. וטעמו דשרי להפריש תרומת מעשר באומד כתבתי בפרק ט דבכורות משנה ז. ומ"ש הר"ב בפ' כל המנחות הוא בדף נד ע"ב:
והשאר חלה. הכי קאמר כדתני בירושלמי הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת וכמה הן אחד מעשרים ואומר אחד )מכ' שיש כאן. ופירש הר"ש אחד מכ' דהיינו ה' סאה ממאה דשנים מהם תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר ושנים לחלה שהיא אחת ממ"ח אלא דכן אין החשבון מצומצם עכ"ל. ור"ל לכך לא תני כך ולא כללינהו בחד בבא אלא תני בתחלה חשבון המצומצם יותר. ואחר כך קיצר ותני והשאר חלה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ג) (על המשנה) ול"ג ושליש שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית וג' העשירית הן אחד מל"ג ושליש ועיין בתוי"ט:
(ד) (על הברטנורא) כלומר דהשתא אין אנו צריכין לפרש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתני' כאבא אלעזר:
(ה) (על המשנה) והשאר חלה. בירושלמי הרוצה להפריש תרומה תרומת מעשר וחלה כאחת כמה הן א' מעשרים ופירוש הר"ש א' מעשרים היינו ה' סאה ממאה. ב' מהן תרומה גדולה וא' תרומת מעשר וב' לחלה שהיא א' ממ"ח אלא דכך אין החשבון מכוון:
(ו) (על המשנה) בצפונו. שכן דרך בני אדם בהושטת יד ימין נוטל מה שכנגד ימינו והיא שמאלו של אותו דבר לכך מקדים צפונו. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הרוצה להפריש כו': וראיתי להעתיק פה פי' הרש"ש ז"ל וגירסתו וז"ל. הרוצה להפריש תרומה ותמ"ע. בודאי מיירי מדקתני ת"ג ותני לה הכא במכלתין אגב רישא ומוקי לה בגמ' ירושלמית בכהן ולוי אבל בישראל לא מצי מפריש תמ"ע מן המעשר דתורם דבר שאינו שלו הוא ותנן בפ"ק דתרומות דאין תרומתן תרומה: נוטל אחד משלשים ושלשה ושליש. פי' נוטל שלשה ממאה ב' לת"ג וא' לתמ"ע. וג' ממאה הוי א' מל"ג ושליש דג"פ ל"ג ושליש איכא במאה: אחד ממאה שיש כאן. כנגד הכרי הגדול: הרי הוא בצד זה חולין. ואיני קורא לו שם עד שאפריש תרומה. בצד זה חולין. בזה הצד שאני מסיים דהיינו או למזרח הכרי או למערבו להוו חולין: והשאר תרומה. והשתי סאין שאצל האחת שאמרתי שהיא חולין תהא תרומה על הכל כדי שתכנס בכלל גם הסאה הראשונה שסיימתי והרי קראתי שם לשני סאין: ומאה חולין שיש כאן. עתה חוזר וכולל השני סאין שקרא שם בהן לתרומה בכלל הכרי ומפריש גם עליהן מעשר ובגמ' ירושלמית מפ' טעמא. הרי זו השלישית מעשר ושאר הט' סאין סמוכין אצלה כולן מעשר וחוזר ואומר זה שקראתי מעשר עשוי תמ"ע עליו על הט' סאין של מעשר והמע"ש יהא בצפונו או בדרומו ומחולל הוא על המעות ואוכלן בירושלים והיינו דקתני תרומה ותמ"ע כאחת דהא התרומה עצמה נכנסת בכלל המעשר ומפריש גם עליה תמ"ע עכ"ל ז"ל. וגם הרמב"ם ז"ל גריס ומאה חולין בשתי תיבות שפירש חלק ממאה מכלל זה ע"כ. וכתב מהרי"ק ז"ל בספ"ג דה' תרומות בשם הראב"ד ז"ל אחד מל"ג פי' שהן ג' סאין ואומר א' ממאה ממה שיש כאן פי' בין הכל והוא סאה הרי הוא בצד זה שהפרשתי פי' באותם שלש סאין וה"ה חולין פי' עד שיפריש התרומה הגדולה והנשאר שהפרשתי פי' הם השנים הוא תרומה על הכל והמעשר הראוי להיות למאה חולין אלו ה"ה בצד זה הכרי שהפרשתי ממנו וזה האחד הנשאר יתר על התרומה הגדולה ממה שהפרשתי ה"ה תמ"ע עליהן ודברים פשוטים הן ע"כ:
נוטל אחד משלשים: כו' מצאתי מוגה במשנת החכם הר"מ דילונזאנו ז"ל אחד משלשה ושלשים ושליש ואומר כו':
בפי' ר"ע ז"ל היינו שליש ממאה עכ"ל. אמר המלקט נ"ל שצ"ל היינו סאה ממאה שלישים או שלש ממאה שלישים. אמנם אח"כ מצאתי בפי' הרא"ש כת"י היינו שליש מסאה ויכול להתיישב. וכתב בתי"ט וזה קל יותר כו' ע"ש ושמא שזה הוא מה שפירש הרמב"ם ז"ל ותהיה כונתו בדבר הזה לְשַלֵשׁ החלקים ע"כ.
בפי' ר"ע ז"ל ולהכי קאמר מהחולין שיש כאן דמשמע ולא כל החולין. אמר המלקט פי' לפי שאין כל השליש קדוש לתמ"ע דחסר ממנו מעט שבשני שלישים לת"ג ולהכי קורהו חולין מפני שאסור לקרות לו שם מעשר קודם שיקרא שם לת"ג:
עוד בפי' ר"ע ז"ל ומתני' אתיא כאבא אלעזר בן גומל. אמר המלקט הכי בעי למימר וכי תימא הא ע"כ הכא בודאי מיירי ולא בדמאי מדאפריש ת"ג וא"כ היאך ישראל מפריש תמ"ע והלא מע"ר דלוי הוא ועליו להפריש אלא מתני' אתיא וכו' ור"ע ז"ל קיצר. והקשה הר"ש ז"ל בפ"ק דתרומות סי' ז' וא"ת היכי שרי לתרום תמ"ע מאומד א"כ הו"ל מרבה במעשרות וי"ל דהיינו כשמרבה במתכוין אבל במתכוין לאמוד יפה לא חשיב מרבה. ואח"כ הביא ראיה דל"ל לאבא אלעזר בן גומל מרבה במעשרות ע"ש וגם בתוס' דפרק כל המנחות באות מצה דנ"ד ובס"פ כל הגט (גיטין ד' ל"א) וכתב שם דנהי דר' יוסי בר"י ס"ל דאפי' מעשר ניטל מאומד דילמא אבא אלעזר בן גומל לית ליה האי סברא:
והשאר חלה: ל"ג הכא. ובירושלמי תניא הרוצה להפריש תרומה ותמ"ע וחלה כאחת נוטל כדי תרומה ותמ"ע וחלה כאחת וכמה הן א' מעשרים ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן ה"ז בצד זה חולין טבל ועוד א' ממ"ח סמוך לו חולין טבל והשאר תרומה על הכל ומהחולין הראשון שיש כאן ה"ה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו ומה שעשיתי מעשר עשוי תמ"ע עליו והשאר חלה ומע"ש בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות ע"כ. ופי' הר"ש והרא"ש ז"ל אחד מעשרים חמש סאין למאה. ב' לת"ג וא' תמ"ע. וב' חלה. ואין החשבון מצומצם דמעט יותר משנים צריך לחלה קרוב לכדי חלת סאה א' ע"כ. וגם בברייתא זו היה גורס הר"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ומאה חולין ופירשה על דרך שפי' משנתינו. ובתי"ט גריס במתני' והשאר חלה וסובר דקיצר התנא וכוונתו כדתניא בהך ברייתא:
תפארת ישראל
יכין
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת: דרשאי גם הישראל ליתן התמ"ע לכל כהן שירצה [כגיטין דל"א] והרי שיעור תרומה ב' ממאה לבינוני. ושיעור תמ"ע א' מק':
נוטל אחד משלשים ושלש ושליש: ר"ל מכל ל"ג סאה ושליש נוטל סאה א'. דכדי להקל טורח המדידה אינו נוטל ג' סאה מק'. רק יחלק כל הכרי שהוא ק' סאה לג' חלקים. ויהיה כל חלק ל"ג סאה ושליש. דהו"ל כל חלק ק' שלישיות. ויקח מכל חלק סאה. שהוא ג' שלישיות:
ואומר א' ממאה: בכל החלק:
ממה שיש כאן: בסאה שהפרשתי:
ה"ז בצד זה חולין: ר"ל שליש א' מהג' שלישיות שהפרשתי יהיה חולין. ונ"ל דדוקא צ"ל כן. דאל"כ מדמפריש ת"ג ותמ"ע יחד. חיישינן שמא יקדים תמ"ע לת"ג. להכי יאמר כן להיכרא. וזה כל מה דקמ"ל במתני' דהכא. ולרב"א ה"ט דצ"ל כן. מדצריך להפריש ת"ג מאומד. ותמ"ע צריך מדידה. ובאומר "והשאר". הוי כמאומד:
והשאר: ב' השלישיות האחרות מאותן ג' שלישיות סאה שהפרשתי:
תרומה על הכל: יהיו תרומה על כל הק' שלישיות שבחלק:
ומאה חולין שיש כאן: ר"ל השליש הנשאר. שהוא חלק המאיי מהכל:
הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו: שאר הט' שלישיים יהיו סמוכים לו. ולא אמר בפירוש ושאר הט'. דמדכבר נטל הת"ג אין חייב עוד ט' שלימים למעשר:
זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו: על הט' שלישיים מעשר. ונותן הסאה להכהן בעד ת"ג ותמ"ע:
והשאר חלה: ר"ל ואם רוצה להפריש ת"ג ותמ"ע וחלה כא'. ג"כ רשאי. רק דלא נקט בכה"ג ברישא שיפריש ה' למאה. דהיינו ב' לת"ג וא' לתמ"ע. וב' לחלה שנתנית א' ממ"ח. משום דאז לא יהיה החשבון מצומצם. דהרי חייב חלה מצ"ז הנשארים. טפי מב'. ואע"ג דגם בהמעשר נקט חשבון שאינו מצומצם כמש"ל סי' י"ח. התם לחומרא לא דק. דהרי רשאי להוסיף במעשרות כתרומות פ"ד מ"ה. אבל הכא אי יפריש ה' שלימים לק' יהיה לא דק לקולא. דהרי חייב טפי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת