עולם אחד/צח
פרק צח - אחד עשר מי יודע
עריכהנבאר עתה פיסקא י"א: "אחד עשר וכו' אחד עשר כוכביא".
- פשט
אמרו חז"ל (בראשית רבה פ' פ"ד דף צ"ד ע"ב) וזה לשונם:
- "רבנן אמרי: אמר ראובן - הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו, אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה והוא מונה אותי עם אחי שנאמר ואחד עשר כוכבים משתחוים לי, ואיני מצילו?!", עכ"ל.
הנה לפניך כי מה שאמר יוסף "ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" היה סימן על אחדות ראובן עם אחיו, ושלא נדחה מהם מכח אותו מעשה דבלהה.
- רמז
מה שאמר יוסף (בראשית לז, ט) "ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" וקרא לאחיו בשם 'כוכבים', והוא רומז כי כל אחד היא בחינת כו"כב - שהוא כ"ו מספר השם המיוחד, וכ"ב אותיות התורה. על זה רמזו חז"ל (פסחים צד, א) "כל היישוב כולו תחת כוכב אחד יושב" (ועיין שם בתוספות ובדף קי"ח ע"ב ד"ה מן, ובחגיגה פרק ב' דף י"ב ע"א ד"ה מסוף העולם עי"ש, ואין כאן מקומו להאריך). ורמזו לנו בדבריהם שעל זכות של אחד מן השבטים גם כן העולם ראוי לעמוד.
היוצא מזה על כל פנים שאחד עשר כוכבים שאמר יוסף כוונתו על שמות קדושים ואותיות, וכבר ידעת סוד אחדותם.
- דרש
דע והבן כי יש שנים עשר מזלות ברקיע -- טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. ודוגמתם היו י"ב שבטים למטה בארץ. ונמצא כתוב בלקוטי תורה פרשת ויצא כי בחינת יוסף הוא נגד מזל דגים שהוא מזל אדר, וכמו שכתוב (בראשית מח, טז) "וידגו לרוב בקרב הארץ". ולדעתי אפשר שז"ש חז"ל (ברכות דף כ"א ע"א ובכמה מקומות) "אנא מזרעיה דיוסף קא אתינא וכו' מה דגים שבים מים מכסין עליהם" - כי הוא בבחינת דגים כאמור. ולפיכך אמר "ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" - כי עמו מתייחדים עוד אחד עשר מזלות ונשלמו עמו י"ב מזלות. וכבר ידעת כי י"ב מזלות הם באים מבחינת אות ו' מן השם המיוחד המושך ו' אחרת עמו במבטא - ו"ו. ולכן י"ב מזלות תמיד ששה למעלה וששה למטה. וכשעולה זה - שוקע זה שכנגדו כנודע. וגם הם רמוזים בפסוק (בראשית כח, יב) "עולים ויורדים בו" - כלומר בוא"ו. וזהו (תהלים עה, ח) "זה ישפיל וזה ירים" - זה בגימטריא י"ב מזלות, וזה שוקע וזה עולה תמיד יום ולילה לא יחשו. ויש בזה אריכות במק"א.
וכבר ידעת כי ו' מן השם הוא תמיד בסוד אח"ד כי כן במילוי וא"ו חושבן אחד. ודע זה וזכרהו. ועיין להלן בדרך הסוד.
- סוד
דע והבן מה שאיתא בתיקונים (תיקון י"ח דף ל"ג ע"א)[1] וזה לשונו:
- "יוסף בגין דזכה לצדיק דביה צריך למסגד בכל ספירן לגבי שכינתא - זכה ליה להאי חלמא. הדא הוא דכתיב והנה השמש והריח וגו' ונביא דסליק להאי דרגא שמשא וסיהרא וכוכבי' ומזלי כולהו יהבין ביה נביעו בנשמתא ורוח דנבואה לאתנבא' מכולהו האי איהו משתחוים לי דמכולהו נחית ליה נבואה ומכולהו אתכלילת נשמתיה", עכ"ל.
ולדעתי יש כאן מקום עיון רב, כי מכאן משמע שהיו בחינת אחד עשר כוכבים שהם אחי יוסף למעלה מבחינת יוסף עצמו, והלא מפורש בכמה מקומות שמדריגת יוסף למעלה מאחיו וכדאיתא מפורש בזוהר פרשת מקץ (ח"א ר, א) בסוד הכתוב (בראשית מב, יא) "כולנו בני איש אחד נחנו", וזה לשונו שם: "שמענו דיוסף איהו בעלמא דדכורא וכולהו שבטין בעלמא דנוקבא אינון וכו' אמאי חסר א' אלא בגין דרזא דברית לא אשתכח עמהון אסתלק מתמן א' דהא א' דכורא איהו", עכ"ל.
וכמו כן יש לעיין שם בלקוטי תורה פרשת ויצא ומובאים דבריו בכסא מלך בפירושו לדף ל"ב ע"א שאמר "ותרין עשר מזלות ממונין על תרין עשר שעתין ועל תרין עשר ירחין וכו'", ועיין שם בכסא מלך שהאריך מאוד ומביא גם לשון מ"ח בזה, עי"ש, שנראין הדברים כסותרים זה את זה.
שוב ראיתי במגיד וזה לשונו: "והנה השמש והירח - כלומר דשמשא וסיהרא דהיינו ת"ת ומלכות וכו' ואחד עשר כוכבים היינו גבולי אלכסון דהוו אחד עשר בר מההוא דמייחד ליסוד וכלהו הוו משתחוי' לי - כלומר כולהו נגדין בי'", עכ"ל. גם מכאן משמע שבחינת אחיו גבוה ממנו, וכנודע בענין י"ב גבולים.
והנה לבאר כל זה באר היטב אין כאן מקומו כלל. ומה גם כי צריך אריכות גדול מאוד. כי יש בעניינים אלו מאמרים הרבה הנראים כסותרים וצריכים ביאור רחב. אך בדרך כלל תדע כי כמו שיש בז"א קטנות וגדלות -- כמו כן יש בכל הצדיקים שני בחינות אלו, ולכן תמצא אצל כמה צדיקים יסודי עולם שנקראים בשם 'קטן': (שמואל א יז, יד) "ודוד הוא הקטן", (בראשית כט, טו) "בנה הקטן". וכן יוסף נקרא 'נער' וקטן בבחינת קטנות שבו, וכמו שמבואר כל זה באורך גדול בעץ חיים שער מוחין דקטנות פרק ב' (עץ חיים שער כב, פרק ב), עי"ש. וכן בלקוטי תורה פרשת וישב, עי"ש היטב.
וכבר הבאתי קצת דברים אלו במדרש לפירושים (חלק שני דרוש הכ"ג), עי"ש. וכבר אנחנו מוזהרים ממרן זלה"ה שלא להאריך בדרושי הקטנות, ובסוד (שמות ד, ג) "וינס משה מפניו". על כן אקצר כאן וממקומו תדרשנו.
ומעתה תדע בדרך כלל ליישב כן הקושיות אשר יקשה לך בעניינים אלו, והוא שצריך שתבין באיזה בחינה הוא מדבר, ולכן לפעמים תמצא שהיו אחי יוסף בבחינת גדלות ויוסף עצמו בבחינת הקטנות - לכן אז הם למעלה ממנו. וכדומה לזה צריך המשכיל להתבונן בבחינת אור ישר ובבחינת אור חוזר, וכמו שהאריך שם בלקוטי תורה פרשת ויצא בעניינים אלו. ועיין גם כן בספר זוהר הרקיע ריש שמות. ואם יהיה אלהים עמדי אראה לפרש הכל באר היטב להשב כל דבר על מכונו. וכאן די בזה.
והנה לא יכולתי להתאפק מלהודיעך סוד אחד הנלע"ד בענין זה. והוא כי מצאתי כתוב שיוסף הוא בסוד מזל אייר - שור. וזהו סוד (דברים לג, יז) "בכור שורו הדר לו". ואל תקשה ממה שאמר בלקוטי תורה, הבאתי לעיל בדרך הדרוש, שהוא מבינת מזל דגים -- כי התשובה לזה מצאתי בספר מאורי אור בענין חודש אייר וזה לשונו: "אייר ביסוד, ובמ"א כתב שהוא בגבורה, וזה באור ישר וזה באור חוזר, ולכן מזל שור יסוד - בכור שור מצד הגבורות", עכ"ל. הרי ממילא מיושב הכל. ובלאו הכי לא קשיא מידי כי יסוד נטיל לשמאלא כנודע.
עוד שם בספר מאורי אור וזה לשונו: "אייר - ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל - מרכבה שלימה. ולכן נקרא חודש זיו והארה", עכ"ל. והנה נא ידעת כי יוסף יסוד הוא המייחד אותם בסוד "כי כל בשמים ובארץ" כידוע וכמש"ל. ולכן אתה תראה כי יוסף -- אם תחשוב אות ף' מן אותיות מנצפ"ך שבגימטריא שמונה מאות כנודע בחשבון אי"ק בכ"ר -- בגימטריא תתע"ו - אז הוא בגימטריא ממש כמו אברהם יצחק יעקב רחל - מרכבה שלימה האמורה בסוד אייר חדשו.
וזהו סוד (קהלת י, כ) "עוף השמים יוליך את הקול" - עוף חושבן יוסף והוא מוליך את הקול הכלול מאשא רוחא ומיא כנודע.
וזהו סוד (שיר ב, יב) "וקול התו"ר" שבגימטריא אש רוח מים[2] "נשמע בארצינו" - סוד יסוד, עפ"ר - שהם נשתלשלים מן אייר הנ"ל כנודע ליודעים.
כל זה נגלה לי בשעת קבלת שבת בפרשת מקץ עם יתר הדברים הרשומים אצלי במקומם. ואין להאריך כאן יותר.
העולה מכל זה שהכל נעשה אח"ד. ועיין מש"ל בענין יוסף שהוא אדם במספר הקדמי ותבין ביותר.
- ^ אצלנו בוויקיטקסט מצאתי (תיקוני זהר לז, א) - ויקיעורך
- ^ החשבון לא מסתדר, ויש ב' אפשרויות. א' - לחשב את האותיות תור מ"התור". ב' - להוסיף ו' - אש רוח ומים, וצע"ע - ויקיעורך