ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קז ב
ודקדוקה על שני פנים, האחד שתהיה מן הפֹעל הכבד הנוסף ותחסר ממנו ה"א הבנין, כמו "מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ כִּי כָל" (איוב לג יג), שמשפטו הֱרִיבוֹת, כן דִּיגוּם משפטו הֱדִיגוּם. והשני שיהיה מן הדגוש, ומשפטו וְדִיְּגוּם בהראות היו"ד דגושה, כמו שהראיתיך (לעיל נז ע"ב) בשלמים רבים שנרפו להקל, כן נרפה זה.
דוח – לדעת החכם רבי יהודה "דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם" (תהלים לו יג) מזה השרש מבנין קל לגזרת פָּעוֹל בפלס טוֹבוּ, דומה שמצא אותו בספר שקרא בו מלעיל. והחכם רבי יונה כתב כי מצא אותו בספר מדוייק מלרע, ואנחנו מצאנו אותו גם כן בספר מדוייק מלרע, ואם כן יהיה משרש דחה מבנין שלא נזכר פועלו, והוא הנכון.
דום – אמר רבי יהודה בזה השרש כי יתכן שיהיה מזה השרש "גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי" (ירמיהו מח ב), שמשפטו תִּתְדּוֹמְמִי. והנכון היותו מפעלי הכפל מבנין נִפְעַל או הִתְפַּעֵל, כי לא תפול האות הכפולה בנחי העי"ן אחר שהיא לתשלום עי"ן-הפֹעל הנופלת.
דון – "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם" (בראשית ו ג), אף על פי שזכרנו אותו מחסרי הפ"א בשרש נדן (לעיל עה ע"א), אפשר שיהיה מזה השרש ומענינו.
דוש – נאמר בו "אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ" (ישעיהו כח כח), האל"ף בו נוספת והוא מקור, ונאמר בו בבנין נִפְעַל "כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן" (ישעיהו כה י) בשורק מקום חולם, כי השורק והחולם מתחלפים בכמה מקומות.
זול – נאמר בשרש הזה מלה רחוקה מדרך הכלל, והיא "כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ" (איכה א ח), כי על דרך הכלל הֱזִילוּהָ בפלס הֱקִימוּהָ, הֱשִׁיבוּהָ, ולפי שטרם התחבר המלה עם כנוי הנקבה היתה הֵזִילו כמו הֵקִימוּ, הֵשִׁיבוּ, בקיום הנח המורה על עי"ן-הפֹעל כאשר הודעתיך, וכשחברו המלה הפילו הנח מפני רוב התנועות בהרבות המלה. וב"הִזִּילוּהָ" בא הדגש תמורת הנח, והמלה נכונה על הלשון, שלא נאריך בקריאת הה"א אך נחטף אותה על הזי"ן עם הדגש, וכן עשו במלת "הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ" (ירמיהו לח כב), שהוא