ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קז א


הבינוני, הפועל, שָׂם: שָׂמוֹ או שָׂמֵהוּ בצרי המ"ם, שָׂמְךָ שָׂמִי או שָׂמֵנִי בצרי המ"ם. שָׂמָם, שָׂמְכֶם, שָׂמֵנוּ בצרי, שָׂמָהּ, שָׂמֵךְ, שָׂמָן, שָׂמְכֶן.

שָׂמִים: שָׂמָיו, שָׂמֶיךָ, שָׂמַי, שָׂמֵיהֶם, שָׂמֵיכֶם, שָׂמֵינוּ, שָׂמֶיהָ, שָׂמַיִךְ, שָׂמֵיהֶן, שָׂמֵיכֶן.

שָׂמָה: כחבור שָׂמָה העבר, אלא שבניקוד יתחלף, כי בעוברים ינקד למ"ד-הפֹעל בפתח כמנהג השלמים, ובבינוני בקמץ: שָׂמָתְךָ – "אֶרֶץ צָפָתְךָ" (יחזקאל לב ו). וכן בשמות: צִדְקָתְךָ, רָעָתְךָ.

שָׂמוֹת: שָׂמוֹתָיו, שָׂמוֹתֶיךָ, שָׂמוֹתַי, שָׂמוֹתֵיהֶם, שָׂמוֹתֵיכֶם, שָׂמוֹתֵינוּ, שָׂמוֹתֶיהָ, שָׂמוֹתַיִךְ, שָׂמוֹתֵיהֶן, שָׂמוֹתֵיכֶן.

הפעול, שׂוּם: שׂוּמוֹ, שׂוּמְךָ, שׂוּמִי, שׂוּמָם, שׂוּמְכֶם, שׂוּמֵנוּ, שׂוּמָהּ, שׂוּמֵךְ, שׂוּמָן, שׂוּמְכֶן. שׂוּמִים: שׂוּמָיו, שׂוּמֶיךָ וכולי. שׂוּמָה: שׂוּמָתוֹ, שׂוּמָתֶךָ וכולי. שׂוּמוֹת: שׂוּמוֹתָיו, שׂוּמוֹתֵינוּ, שׂוּמוֹתֶיךָ וכולי.

המקור: שׂוּם, חבורו כחבור שׂוּם הפעול.

העתידים, הצווי, שׂוּם: שׂוּמוֹ או שׂוּמֵהוּ, שׂוּמִי או שׂוּמֵנִי, שׂוּמֵם וכולי. שׂוּמוּ: שׂוּמוּהוּ וכולי. שׂוּמִי: שׂוּמִיהוּ, שׂוּמִינִי, שׂוּמִיהָ וכולי. שׂוּמְנָה: כפיתוחי שׂוּמוּ.

אית"ן, אָשׂוּם: אֲשׂוּמוֹ או אֲשׂוּמֵהוּ או אֲשׂוּמֶנּוּ, אֲשׂוּמְךָ, אֲשׂוּמֵם, אֲשׂוּמְכֶם, אֲשׂוּמָהּ או אֲשׂוּמֶהָ או אֲשׂוּמֶנָּה, אֲשׂוּמֵךְ, אֲשׂוּמֵן, אֲשׂוּמְכֶן. וכן יָשׂוּם: יְשׂוּמֶנּוּ – "יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת" (תהלים קמ יב), "וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד" (איוב לא טו). וכן תָּשׂוּם, נָשׁוּם, תחברם על זה הדרך.

ואלה ראשי הפעלים אשר אתה צריך להורותך עליהם

עריכה

כי אשר בא מהם עי"ניהם נראית כמו איב שלא נעלמה כי אם בשם: "וְאֵיבָה אָשִׁית" (בראשית ג טו) בפלס אֵימָה מן אים, וכן גוע, שׁוע,[1] כאשר כתבנו, אין צריך להזכירם. ואשר עי"נם נחה כבר הקדמתי לך הדרך הכללי, ואשר בהם דרך נוטה מן הכלל אודיעך, ואלה הם:

דוג – מצאנו בשרשו מלה אחת, והיא "לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם יְיָ וְדִיגוּם" (ירמיהו טז טז).

  1. ^ ר"ל מגזרת נחי עי"ן וא"ו.