ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סג א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · סג א · >>

ואלה שמות האבנים על הסדר.

העוברים:

פֻּקַּד. פֻּקַּדְתָּ. פֻּקַּדְתִּי.

פֻּקְּדוּ. פֻּקַּדְתֶּם. פֻּקַּדְנוּ.

פֻּקְּדָה פֻּקַּדְתְּ פֻּקַּדְתֶּן.

הבינונים:

פֻּקָּד. פֻּקָּדִים. פֻּקָּדָה. פֻּקָּדו‍ֹת.

המקור פֻּקֹד. וכן מצאנוהו – "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי" (בראשית מ, טו) שם הפעל – פֻּקַּד, כמו "וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר" (יחזקאל יט, ט); ואף על פי שהיה ראוי להדגש, הלא הראיתיך כמוהו "לֵב הוּתַל"; "יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם". או פֻּקּוֹד – בדגש ובחולם, כי כן מצאנוהו – "אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ" (ישעיהו ט, ג), שהנפרד ממנו סֻבָּל.

העתידים; ואינם אלא על דרך אחת, כי הצווי איננו בטור הזה, כי פעלתו על ידי אחר לא ע"י עצמו, כאשר פירשתי למעלה בסדר הטורים – האותיות הנוספות שהם אית"ן –

אֲפֻקַּד יְפֻקַּד ובא "לֹא יְרֻנָּ֖ן" (ישעיהו טז, י) בקמץ, אף על פי שאיננו בהפסק. תְּפֻקַּד.

נְפֻקַּד. יְפֻקְּדוּ. תְּפֻקְּדוּ.

תְּפֻקַּד. תְּפֻקְּדִי. תְּפֻקַּדְנָה.

הטור החמישי

והטור החמישי נקרא בנין הפעיל הנוסף.

זה הבנין כֻלו נוסף. בעוברים נוסף בה"א בראש המלה נקודה בחירק, וביו"ד נחה בין עי"ן הפעל ללמ"ד הפעל בנסתרים – "הִפְקִיד", "הִשְׁמִיד", "הִבְדִיל". וכן בנקבה – "הִפְקִידָה" "הִשְׁמִידָה" "הִבְדִילָה", וקריאתם מלעיל. זולתי אלה שנמצאו מלרע – "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג); "וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא ה, יב).^[1]. וכן הרבים – "הִפְקִידוּ" "הִשְׁמִידוּ" "הִבְדִילוּ", מלעיל כלם.

ובנמצאים ובמדברים בעדים נעדרה היו"ד הנחה – "הִפְקַדְתִּי" "הִשְׁמַדְתִּי" "הִפְקַדְנוּ" "הִפְקַדְתָּ" "הִפְקַדְתֶּם" "הִבְדַּלְתֶּם". ונקודם וקריאתם ביארנו בטור הראשון במלת פָּעַלְתָּ ופָעַלְתִּי ופְעַלְתֶּם ופָעַלְנוּ. וכן בהתחברם עם הכנויים, תעדר גם כן היו"ד הנחה, ותהיה עי"ן הפעל נקודה בפתח – "אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ" (ש"א כט, ד) ; "וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ" (ירמיהו נא, לט); "וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם" (יחזקאל כט, טו). ובא עי"ן הפעל נקודה בחירק כאשר בנסתרים – "וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַייָ" (ש"א א, כח). או בא לגזרת פָּעֵל, כמו "וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ" (שופטים יג, ו) כמו שכתבנו בטור הראשון.

נימוקי רבי אליהו בחור

1. אין להביא ראייה מן "וֶהֱבִיאָהּ", כי הה"א במפיק, לפיכך הוא מלרע, כדין כל מלה בכנוי ה"א הנסתרה.