ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לו א
"וְאֶמְאָסְאךָ מִכַּהֵן לִי" (הושע ד, ו), והאל"ף יתירה בין הסמ"ך והכ"ף.
וכן כשלמ"ד-הפועל גרונית יבא בקמץ שלא לחטוף על האות הגרונית – "יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי" (מיכה ז, ז); "וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ" (שופטים ג, כא); "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ" (בראשית לז, טו); "וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְיָ" (בראשית טז, ז); "וַיִּמְצָאָהּ מִשְׁקַל כִּכַּר זָהָב" (דה"א כ, ב); "וַיִּשְׁלָחֲךָ יְיָ בְּדָרֶךְ" (ש"א טו, יח); "וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה" (שמות ג, י); "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ" (איוב טו, יב); "וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל" (תהלים נב, ז); "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קלז, ה); "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן" (ש"ב יג, טו); "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ" (בראשית לז, כד); "וַתִּזְבָּחִים לָהֶם לֶאֱכוֹל" (יחזקאל טז, כ).
ובא עם הכנוי שהעי"ן שלהם גרונית בשוא – "וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (יחזקאל טז, י) בשוא-ופתח; "הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה" (ירמיהו יג, כא) בשוא-וסגול.
או יהיו כל אלה קמוצים מפני שהם מגזרת אֶפְעַל יִפְעַל בפתח, לפיכך יעמדו עם הכנויים כמו שהם טרם הכנויים, אלא שהם קמוצים מפני הנח השוכן, כמו שזכרנו בצווי.
ואשר אחר הקמץ שוא, הוא קמוץ מפני שהוא מלעיל, כי כן מצאנו מהם גם בלא אות גרונית – "אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה" (שה"ש ה, ג); "צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי" (איוב כט, יד); "יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן" (שמות כט, ל); "וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁכָּבֶנָּה" (דברים כח, ל); "פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה" (בראשית יט, יט); "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה" (בראשית טו, ד). ואפשר שיהיה מזו הגזרה "כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו" (בראשית לב, יח) – ואף על פי שמצאנו "וַתִּפְגֹּשׁ אֹתָם" (ש"א כה, כ) בחולם, וכן עם הכנויים בשוא "אֶפְגְּשֵׁם" (הושע יג, ח) "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ" (שמות ד, כד) – אולי נאמר גם כן "אֶפְגַשׁ" "יִפְגַשׁ" בפתח.
ויצא מדרך חבריו "וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ" (ירמיהו כג, ו) שהוא מן יִקְרָא, וכן בא "יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים" (משלי כד, כד) והוא מן "וּמָה אֶזְעֹם" (במדבר כג, ח) בחולם. אולי נאמר גם כן "אֶזְעַם" "יִזְעַם" בפתח.
יִפְקְדוּן; יִפְקְדוּכֶן. ובא במ"ם לנקבות "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם" (שמות ב, יז).