ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/ג ב
והשלישי פָּעַל – שיהיה הפ"א בקמץ-גדול והעי"ן בפתח-גדול, כמו "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז יא), "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים" (בראשית מ כג).
וכן בהפסק לרבים או בהעמדה, אבל תהיה העי"ן קמוצה: "אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָ֔רוּ" (במדבר ט כג), "בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָ֑נּוּ" (יחזקאל כז יט), ודגש הנו"ן לתפארת המלה.
וכן "לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁ֑תָּה" (ישעיהו מא יז) והדגש לתפארת המלה, כי לא ידגש נָשָׁתָה כמו שָׁמָרָה, זָכָרָה, בהפסק. ומבלי הפסק: "נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָם" (ירמיהו נא ל).
ושם-התֹאר על משקל זה, אבל ישתנה, כי הוא כֻלו קמץ, כמו "חָכָם", "רָשָׁע", "סָכָל". וכן "עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית ח יא) שם-תֹאר, כלומר טָרוּף בפיה.
והפֹעל העובר חציו קמוץ וחציו פתוח, ואם בסוף-פסוק או באתנח כֻלו קמוץ, כמו "פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר" (בראשית כא א), "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א א) וכן כֻלם.
ובשלשת הספרים, המקל השלישי לזרקא שהוא במקום סגולה בשאר הספרים יש לו משפט אתנח וסוף-פסוק, כמו "חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי" (תהלים ו ג), "בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן" (תהלים ד ט).
ובא "הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל" (ישעיהו לג ט) בפתח אתנח. וכתב רבי יעקב בן אלעזר בספר השלם שחבר, כי בא בפתח לפי שאִלו היה