ספרי על דברים כא ד
<< | ספרי על דברים • פרק כ"א • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃
קמ.
והורידו זקני העיר ההיא . מצוה בזקני העיר ההיא.
קמא.
אל נחל איתן . (ריש פרה) כמשמעו קשה. ואף על פי שאינה איתן, כשר.
קמב.
עורפין אותה בקופיץ מאחריה, ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד. יכול יהא אסור מלהדוק שם פשתן ומלנקר שם את האבנים? ת"ל לא יזרע . זריעה בכלל היתה, ולמה יצאת, להקיש אליה - מה זריעה מיוחדת שהוא (חובת קרקע) [בקרקע], יצאו אלו שאינם (חובת קרקע) [בקרקע].
קמג.
וערפו שם . נאמר כאן " עריפה " ונאמן (אולי "נאמר") להלן (שמות יג) " עריפה ". מה " עריפה " האמור (להלן) [כאן], עורפים בקופיץ מאחריה ואסור בהנאה וקוברו; אף " עריפה " האמורה (כאן) [להלן], עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו ואסור בהנאה.
בנחל . אע"פ שאינו איתן.
ראו גם: התורה והמצוה על דברים כא ד - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על דברים · כא · ד · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-21-04