ספרי על דברים טו ב

<< | ספרי על דברים • פרק ט"ו • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

דברים ט"ו, ב':

וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כׇּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַיהֹוָֽה׃

וזה דבר השמיטה. מכאן אמרו (משנה שביעית י): המחזיר חוב בשביעית, יאמר לו "משמט אני" (במתנה).

וזה דבר השמיטה. מכאן אמרו: שביעית משמטת מלוה, ואין יובל משמט מלוה.

שהיה בדין: ומה שמיטה, שאינה מוציאה העבדים, משמט מלוה; יובל, שמוציא העבדים, אינו דין שישמט מלוה! ת"ל: וזה דבר השמיטה; שמיטה משמטת מלוה, ואין יובל משמט מלוה.

ק"ו (=קל וחומר) לשמיטה שתוציא עבדים! ומה יובל שאינו משמט מלוה, מוציא עבדים; שמיטה שמשמטת מלוה, אינו דין שתוציא עבדים! ת"ל (ויקרא כה): בשנת היובל הזאת; זאת (שביעית משמטת מלוה ויובל) מוציא עבדים, [ואין שביעית מוציאה עבדים; שביעית משמטת מלוה, ואין יובל משמט].

שמוט (כל בעל משה ידו). יכול אף בגזילה ופקדון? ת"ל: משה ידו.

(יכול) [מנין לרבות] (משנה שביעית י) שכר שכיר והקפת החנות (והחמור)? ת"ל: אשר ישה ברעהו.

אם סופנו לרבות את כולם, מה ת"ל משה ידו? מה משה ידו בזקיפה, אף כולם בזקיפה.

לא יגוש. ליתן עליו בלא תעשה.

את רעהו. פרט לאחרים.

את אחיו. פרט לגר תושב.

כי קרא שמיטה לה'. (קדושין לח) בין בארץ בין בחוצה לארץ.

ראו גם: התורה והמצוה על דברים טו ב - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · טו · ב · >>

קיצור דרך: mdrjhlka-dm-15-02