סנהדרין כח א

מידע על מהדורת ויקיטקסט • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה • מהדורה מבוארת

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפט

| ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

אשכחן אבות לבנים ובנים לאבות וכ"ש אבות להדדי בנים לבנים מנלן א"כ ליכתוב קרא לא יומתו אבות על בן מאי בנים דאפילו בנים להדדי אשכחן בנים להדדי בנים לעלמא מנלן אמר רמי בר חמא סברא הוא כדתניא ^אאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהן ואי ס"ד בנים לעלמא כשרין נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו אמר ליה רבא וליטעמיך הא דתנן ^בשלשה אחין וא' מצטרף עמהן הרי אלו ג' עדיות והן עדות אחת להזמה נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא קאתי ה"נ הזמה מעלמא קאתי אלא א"כ ליכתוב קרא ובן על אבות אי נמי הם על אבות מאי ובנים אפילו בנים לעלמא אשכחן קרובי האב קרובי האם מנלן אמר קרא אבות אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב תניהו ענין לקרובי האם אשכחן לחובה לזכות מנא לן אמר קרא יומתו יומתו תרי זימני אם אינו ענין לחובה ^גתנהו ענין לזכות אשכחן בדיני נפשות בדיני ממונות מנלן אמר קרא (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם ^דמשפט השוה לכם אמר רב אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף אני לא אעיד לו אני ובני וחתני ואמאי הו"ל שלישי בראשון ואנן ^השני בשני תנן ^ושני בראשון תנן ^זשלישי בראשון לא תנן מאי חתנו דקתני במתניתין חתן בנו וליתני בן בנו מילתא אגב אורחיה קמ"ל דבעל כאשתו ואלא הא דתני רבי חייא שמונה אבות שהן עשרים וארבעה הני תלתין ותרתין הוי אלא לעולם חתנו ממש ואמאי קרי ליה חתן בנו כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי אי הכי הוה ליה שלישי בשני ורב ^חאכשר שלישי בשני אלא רב דאמר כרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר כשם שאחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כך בן אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו ואכתי הוה ליה שלישי בשני ורב אכשר שלישי בשני רב סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא מאי טעמא דרב דאמר קרא לא יומתו אבות על בנים ובנים לרבות דור אחר ורבי אלעזר על בנים אמר רחמנא פסולי דאבות שדי אבנים אמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי בן אחי חמותי לא יעיד לי בן אחות חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו הן ובניהן וחתניהן אמר רב אשי כי הוינן בי עולא איבעי לן אחי חמיו מהו בן אחי חמיו מהו בן אחות חמיו מהו אמר לן תניתוה אחיו ואחי אביו ואחי אמו הן ובניהן וחתניהן רב איקלע למזבן

רש"י

אשכחן אבות לבנים - ראובן לבן שמעון דהיינו אחי אביו:

ובנים לאבות - בן שמעון לראובן דהיינו בן אחיו וכל שכן אבות להדדי דהא בנים מכח דידהו קא אתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי אביו:

בנים להדדי מנלן - דקתני במתני' בן אחי אביו פסול לו:

ליכתוב לא יומתו אבות על הבן - דכיון דכתיב אבות שני אחים משמע ועל הבן הוי משמע בנו של כל אחד ואחד הוי פסול לשניהם:

לעלמא - שיהו שנים קרובים פסולין להעיד על אדם מן השוק:

בעדות אחיו - דאי לאו דאסהיד האי קרובו בהדיה לא הוה מיקטל נמצא בנים מתים זה על זה:

שלשה אחים ואחד - מן השוק עם כל אחד ואחד מעידים על אכילת שני חזקה של קרקע של אדם מן השוק ומעיד אחד מן האחין והבא מן השוק . על שנה ראשונה ואחד מן האחין והבא מן השוק על שנה שניה והשלישי על השלישית והרי אלו שלש עדיות והחזקה קיימת ולא אמרי' עדות אחת היא והרי העדים קרובים אלא ג' עדיות נינהו דאשתא דקא מסהיד האי לא מסהיד האי:

והן עדות אחת להזמה - דעד דמתזמי כולהו לא משלמי ממונא דהא לא הוה מתוקמא בידא דלוקח אלא בסהדותא דכולהו:

אלא הזמה מעלמא קא אתי להו - ע"י המזימין אותן הן משלמים ולא זה על יד זה:

הוה ליה שלישי בראשון - בני שלישי הוא ואחי אבא ראשון דאבא ואחיו ראשונים ואני שני ובני שלישי ואמר רב דשלישי לא יעיד בראשון:

ואנן - במתני' שני בשני ושני בראשון תנן אבל כולי האי לא פסיל מתני':

שני בשני - כגון אחי אביו ובנו אחי אבא לי ואני לו הרי ראשון בשני ושני בראשון בן אחי אבא לי ואני לו הרי שני בשני אבל בני לאחי אבא לא תנן:

מאי חתנו דקתני מתני' - אחי אביו ובנו וחתנו האי חתנו דמתני' אבנו קאי דהוה שלישי האי חתן ולקמן פריך א"כ הוה שלישי בשני:

אגב אורחיה - דבעי לאשמועינן שלישי פסול נקט חתן בנו דאשמועינן נמי בעל כאשתו:

שמנה אבות - עם בניהם וחתניהם הוו כ"ד אע"ג דבמתני' תשעה תנן בר מחורגו שאין בן וחתן עמו לקמן פריך להו:

תלתין ותרתין - ח' אבות וח' בנים וח' חתנים וח' בני בנים ואע"ג דאיכא תו ח' חתנים שם חתנות חד קרי ליה:

ואמאי קרי ליה - רב לחתנו דמתני' חתן בנו כיון דחתן לא הוי מזרעו ומעלמא אתי כדור שלישי חשיב ליה רב והלכך בני נמי לאחי אבא דהוי שלישי בראשון פסול ואיכא לאקשויי לרב כיון דאמר חתן כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו לאחי אבא הוה ליה רביעי בראשון אלא מילתא אחריתי אקשי ליה עד דאפקיה מהאי טעמא לגמרי:

אי הכי - דחתן נמי כדור אחר דמי וקתני מתני' חתן אחי אבא פסול לי הוה ליה שלישי פסול להעיד בשני ורב אכשר שלישי בשני דקאמר אף אני לא אעיד לו אני ובני אבל בני לבנו יעיד:

ה"ג אלא רב דאמר כר"א - ולעולם חתן לאו כדור אחר דמי ורב דפסיל שלישי בראשון כר' אלעזר דאמר שלישי בשני פסול וכ"ש שלישי בראשון ומיהו לית הלכתא כוותיה דאמרינן ביש נוחלין (ב"ב ד' קכח.) דשלישי (בראשון) כשר והלכתא כוותיה דרב מדבתראי הוה:

בן בנו של אחי אבא - לדידי הוי שלישי בשני ורב שלישי בראשון נפקא ליה מדכתיב בנים הוו שנים:

וי"ו לרבות בני בנים - דפסולין לאבות דהוה שלישי בראשון:

רבי אלעזר - כרב סבירא ליה דוי"ו לרבות אתא ודריש על בנים למימר דכל דפסילי לאבות פסול לבנים הלכך כי היכי דג' בראשון פסול שלישי בשני נמי פסול:

ותנא תונא - תנא דידן כמו אבונא אחונא: חתן בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני אחי חמותו ואני לחתן בעל אחות אבי בן אחי חמותו אני ולחתן בעל אחות אמי בן אחות חמותו אני מילתיה דרב נחמן מחתניהן דקתני מתני' יליף וכן מילתיה דרב אשי מחתניהן דאחיו ואחי אביו ואחי אמו שפסולין לו והוא להם הוי איהו לגבייהו אחי חמיו ובן אחי חמיו ובן אחות חמיו:

תוספות

מאי חתנו דקתני מתני' חתן בנו. תימה א"כ מתני' דקתני גיסו ובנו וחתנו היינו חתן בנו אלמא חתן בן אחות אשתו פסול הא אפי' חתן בן אשתו כשר דקתני חורגו לבדו וי"ל דכיון דחתנו הוי חתן בנו איכא למימר דחורגו לאו למעוטי בן חורגו וחתן חורגו אלא אתא למעוטי בן בן חורגו וחתן בן חורגו:

שמונה אבות שהן כ"ד. איכא טובא דחדא נינהו אלא לפום ריהטא דמתני' קחשיב:

תלתין ותרתין הוו. הא דלא קאמר ארבעים הוו הם ובניהם וחתניהם וחתן בניהם ובני בניהם משום דלא קתני להו בהדיא במתני' אי נמי שם חתנות חד הוא:

(תלתין ותרתין הוו. פי' הקונט' דחתן בניהם לא חשיב דשם חתנות חדא הוא ור"י אומר דבני בניהם לא חשיב משום דלא קתני להו במתני' בהדיא):

כיון דמעלמא אתי כדור אחר דמי. פ"ה והא דלא אקשי' ליה לרב כיון דאמרת כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו לאחי אביו הוה ליה רביעי בראשון משום דקשיא ליה מילתא אחריתי והקשה הר"ר יוסף אחי הר"ף להר"ף דאמאי לא מקשי לרב דאכשר ג' בשני דקאמר אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו וחתנו כדור אחר דמי א"כ פסול שלישי בשני ותירץ הר"ף אה"נ דהוה מצי לאקשויי הכי אלא משום דאקשי ליה מילתא אחריתי לא אסיק אדעתיה דהכי נמי תירץ בשיטת הקונטרס:

רב דאמר כר' אלעזר. אומר ר"ת דכן הלכה דשלישי בראשון פסול כדמוכח בפ' יש נוחלין (ב"ב ד'קנח: ושם) דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר ומשמע הא בראשון פסול ואמר התם דהכי הלכתא ובירושלמי נמי אמרי' משה מהו להעיד באשת פנחס ואמר ר' יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד דהוה שלישי בראשון והא דלא אמרינן אשה כבעלה כי הכא באשת חורגו משום דהתם איתפלג דרא:

עין משפט ונר מצוה

ראשונים נוספים

רי"ף על הפרק

רא"ש על הפרק

רבינו חננאל

מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סנהדרין/פרק ג (עריכה)

בנים להדדי כגון ראובן ואליפז להדדי מנא לן ופשטינן אם כן ליכתוב לא יומתו אבות על הבן אמאי כתב בנים ללמד שאפילו בנים להדדי עדותן בטלה.

בנים לעלמא מנא לן כגון עדות ראובן ואליפז לעלמא שעדותן בטלה.

ובא רמי בר חמא למיפשטה מעדים זוממין ובא רבא ודחה מהא דתנן בפ' חזקת הבתים ג' אחים וא' מצטרף עמהן כו' ופשטה הכי אם כן דבנים לעלמא כשרין הן לכתוב קרא לא יומתו אבות על בנים והן לא יומתו על אבותם ובנים למה לי אלא אפי' בנים לעלמא פסולין.

אשכחן אחי אביו ובן אחי אמו אחי אמו ובן אחי (אמו) [אביו]. ששנינו במשנתנו מנא לן ופשטנא מדכתיב אבות אבות תרי זימני דלא צריך דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו עליהן. אבות דכתב רחמנא תרי זימני למה לי אם אין לו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם. אשכחן שעדותן בטלה לחובה מדכתיב לא יומתו עדות הקרובים אם יעידו [לזכות] להדדי או לעלמא מניין כי עדותן בטלה ופשטנא מדכתיב יומתו תרי זימני למה לי דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות יומתו יומתו תרי זימני למה לי אלא אם אינו ענין לחובה דלא הוה צריך ליה תנהו ענין לזכות ובדיני נפשות והוא הדין לדיני ממונות דכתיב משפט אחד יהיה לכם:

אמר רב (אחא) [אחי] אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף (אבי) [אני] לא אעיד לו אני ובני וחתני. פי' כגון יעקב אבינו בן יצחק אומר ישמעאל שהוא אחי אבי ונביות בנו ועשו חתנו לא יעידו לי. אף אני יעקב וראובן בני ושכם חתני לא נעיד לו ואקשינן אמאי והא ראובן שלישי הוא כי הוא בן יעקב בן יצחק וישמעאל דהוא ראשון שהוא ויצחק אחים והן ראשונים וראובן לישמעאל יבא שלישי בראשון ולא שנינו במשנתנו שהן פסולון אלא הן ובניהן שני בראשון ושני בשני שלישי בראשון לא תנן שהוא פסול. ושקלינן וטרינן ודברים פשוטין הן. ואסיקנא רב במשנת ר' אלעזר אמר דתניא ר' אלעזר אומר כשם שאחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כו'. ואקשינן והא רב אכשר שלישי בשני. ופרקי' רב סבר לה כוותיה בהא דתני אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו ופליג עליה בחדא דרב סבר שלישי בשני כשר וכך הלכה ור' אלעזר אומר כך בן אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כלומר שלישי בשני פסול ולית הלכתא כוותיה מאי טעמא דרב דייק ובנים כלומר ובנים שהבנים בלבד פסולין כמו אבותם ולמעלה מהן כשר דדייק ו' ור' אלעזר אמר מדלא כתיבי לא יומתו אבות על פי בנים אלא ובנים שמעינן מינה כי בנים כאבות מה אבות הן ובניהן פסולון אף בניהן הן ובניהן פסולין זה דור שלישי. אמר ר"נ אחי חמותי לא יעיד לי ובן אחי חמותי ובן אחות חמותי לא יעיד לי. פי' אחי חמותי הוא חתן בעל אחותי בן אחי חמותי הוא חתן בעל אחות אביו בן אחות חמותו הוא חתן בעל אחות אמו וזהו ששנינו בעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו הן ובניהן וחתניהן (ובן) אחי חמיו בן אחי חמיו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו וכו':

יד רמ"ה

מתוך: יד רמ"ה על הש"ס/סנהדרין/פרק ג (עריכה)

ודייקי' אשכחן אבות לבנים דהדדי כדפרשי' ובנים לאבות דהדדי וכ"ש אבות להדדי דהא בנים מכח דידהו קאתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי אביו בנים להדדי בני האחין להדדי מנא ליה לתנא דפסול דקתני אחי אביו הוא ובנו. ומהדרי' א"כ לכתוב קרא לא יומתו אבות על הבן דמשמע על בנו של אחד מהן והוה שמענא מינה דבן אחי פסול לי ואני פסול לו דהא אבות תרי משמע מאי בנים דאפי' להדדי פסילי והשתא דשמעי' אחיו ואחי אביו הן ובניהן הוא הדין לחתניהן דקי"ל הבעל כאשתו ומקרא נפקא לן לקמן. ואחי אמו בגמרא מפרש ליה לקמן. ובעל אחותו מאחיו ילפי' ליה דקיי"ל הבעל כאשתו וכן כולהו הנך כדפרישנא במתני'. ודייקי' ובנים לעלמא מנא לן דפסולין כלומר אשכחן קרובין דפסולין להדדי מנא לן דפסילי לאסהודי בהדי הדדי לעלמא וסבר רמי בר חמא למימר לפי שאין העדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשרין נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו דאי לאו דאסהיד קריביה הוה איהו חד ולא הוה מיקטיל. אמר ליה רבא ולטעמיך הא דתנן לענין חזקה שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן על כל שנה ושנה ראובן מעיד על שנה ראשונה ושמעון מעיד על השנייה ולוי על השלישית ואחד מן השוק מצטרף עם כל אחד מהם הרי אלו ג' עדיות וכשרין דהא בשתא דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי והן עדות אחת להזמה שאין משלמין עד שיזומו כלן ואע"ג דבשתא דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי מאי טעמא דהא לא הוה מיתוקמא ארעא בידא דמחזיק אלא אסהדותא דכולהו ולכי מתזמי כולהו מיהא משלמי אמאי נמצא עד זמם משלם בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא קאתיא ליה על ידי המזימין אותן הן משלמין ולא זה על ידי זה הכא נמי הזמה מעלמא קא אתיא ליה ואמאי פסולים. והדרי' לטעמא אחרינא א"כ דבנים לעלמא כשרין אדכתב ובנים לא יומתו על אבות לכתוב בן על אבות דאי לאשמועינן דבנים להדדי פסולין מרישא דקרא שמעת לה לא יומתו אבות על בנים בנים תנינא למה לי דאפי' בנים לעלמא פסולין. ודייקינן אשכחן קרובי האב קרובי האם כגון אחי אמו מנא לן אמר קרא אבות אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב דהוה ליה למיכתב ובנים לא יומתו עליהם אבות למה לי אם אינו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם. ודייקי' תו אשכחן לחובה דהא קרא בחובה קא מיירי בזכות מנא לן ולא מצית למימר משום חשדא דאם כן לחובה להוו כשרין ותו הא קתני סיפא לא נחשדו ישראל על כך אמר קרא יומתו יומתו תרי זימני כו'. אשכחן בדיני נפשות בדיני ממונות מנא לן אמר קרא משפט אחד יהיה לכם ודיני ממונות ודיני נפשות כתיב לעיל מהאי קרא כדפרשינן בריש מכלתין:

אמר רב אחי אבא לא יעיד לי כו' ומקשינן עליה אמאי הוה ליה שלישי בראשון דרי קא חשיב ואזיל דאחין הוו דור ראשון ואני לאחי אבא הוינא שני בראשון ובני הוה ליה שלישי בראשון ואנן ראשון בראשון תנן כגון אחיו שני בשני תנן בן אחי אביו שכל אחד מבני האחין שני לאחי אביו שני בראשון תנן כגון בן אחיו אבל שלישי בראשון לא תנן דפסול. אלא מאי חתנו דקתני במתני' גבי אחי אביו חתן בנו הוא והוא הדין לכולהו והאי חתניהן דקתני אבניהן קאי דהוה ליה לגביה דידיה שלישי בשני וחתנו נמי דקאמר רב גבי אחי אבא חתן בנו קאמר דהוה ליה שלישי בשני * ומשום הכי לא מצית לאקשויי ליה אי הכי הוה ליה שלישי בשני דרב אכשר שלישי בשני. ודייקינן וליתני בן בנו ומהדרינן מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאפי' בבת בנו של אחים דהויא לה שלישי בראשון אמרי' הבעל כאשתו. ומקשי' ואלא הא דתני רבי חייא שמונה אבות דמפרשי במתניתין לבד מחורגו וגיסו שהן כ"ד אבות שמונה ובניהן שמונה הרי שיתסר וחתניהן שמונה הא עשרים וארבעה ואם איתא דהני חתניהן אבניהן קאי תלתין ותרי הוו הן שמונה ובניהן הא שיתסר ובני בניהן הא עשרים וארבעה וחתני בניהן הא תלתין ותרי אבל חתניהן דידהו לא חשבי' דהא תנא ליה חתן בנו. אלא לעולם חתני דמתני' חתני ממש הוא ורב נמי חתנו ממש קאמר וכיון דחתן מעלמא קא אתי ליה שאינו מזרעו חשיב ליה רב כדור אחר ואשתכח דחתנו של אחיו לדידיה שלישי בראשון הוא כיצד אח ואחיו ראשון בראשון בתו של אחיו שני בראשון בעלה שלישי בראשון ורב דפסיל בשלישי בראשון הוא דאמר כתנא דידן דפסיל באחיו וחתנו דהוי שלישי בראשון. ומקשינן אי הכי דחתן כדור אחר דמי הוה ליה פיסולא דקרובים לטעמא דהאי תנא דידן אפי' שלישי בשני מדקא פסיל אחי אביו וחתנו כיצד אחים זה לזה ראשון בראשון לפי שהן דור שני נמצאו בני האחין זה לזה שני בשני זה שני לאביו ולאחי אביו וזה שני לאביו ולאחי אביו ולטעמיה דרב דחשיב ליה לחתן לגבי חמיו כדור ג' הוה ליה לגבי בן אחי חמיו שלישי בשני ולפום הדין טעמא אישתכח דחתן אחי אביו דקא פסיל תנא לגבי' שלישי בשני הוא ורב אכשר בשלשי בשני מדקאמר אני פסול לו ובני וחתני אבל בנו ובני כשרין דהוו להו שלישי בשני כיצד בני לגבי אבי ואחי אבי שלישי בראשון נמצא בני לגבי בן אחי אבא שלישי בשני:

ואסיק' אלא לעולם חתן לאו כדור אחר דמי דבעל כאשתו וחדא דרא הוא ומתני' דפסיל בחתן אחי אביו שני בשני בלחוד הוא דקא פסל אבל שלישי בראשון לא ורב דפסל בשלישי בראשון הוא דאמר כר' אלעזר דפסיל בבן בן אחי אביו דהוה ליה שלישי בשני וכל שכן שלישי בראשון. ומתמהינן אכתי הוה ליה שלישי בשני אני שני לאחי אבא ובן בנו של אחי אבא שלישי לאבא ורב אכשר שלישי בשני כדפרשינן:

ומסקינן רב סבר לה כותיה בשלישי בראשון ופליג עליה בשלישי בשני מאי טעמיה דרב דפסיל בשלישי בראשון ומכשר בשלישי בשני אמר קרא ובנים בנים לאבות דהדדי שנים הן וא"ו לרבות דור אחר דהיינו בני בנים דפסולין לאבות דהוו להו שלישי בראשון ור' אלעזר אבות על בנים אמר רחמנא פיסולי דאבות שדי אבנים דידהו וסבר לה כרב דמרבי בני בנים ואשתכח דבני בנים פסולין לאבות שדי האי פיסולא אבנים אשתכח דבני בנים דהאי פסולין לבנים דאידך ודייק ר' אלעזר מדלא כתיב לא יומתו אבות על פי בנים שמעינן מינה דלדרשא אתא למשדא פיסולי דאבות אבנים:

אר"נ אחי חמותי לא יעיד לי בן אחי חמותי לא יעיד לי בן אחות חמותי לא יעיד לי. אחי חמותי לא יעיד לי שאני לו חתן בעל אחותו ותנן בעל אחותו הוא וחתנו. בן אחי חמותי לא יעיד לי שאני לו חתן בעל אחות אביו ותנן בעל אחות אביו הוא וחתנו. בן אחות חמותי לא יעיד לי שאני לו חתן בעל אחות אמו ותנן בעל אחות אמו הוא וחתנו. והאי דקאמר ותנא תונא כלומר והתנא שנאה במשנה:

אמר רב אשי כי הוינן בי רב עולא איבעיא לן אחי חמיו מהו בן אחי חמיו מהו בן אחות חמיו מהו ואמר לן תניתוה אחיו הוא ובנו וחתנו. אחי חמי פסול לי שאני חתן אחיו ותנן אחיו וחתנו בן אחי חמי פסול לי שאני לו חתן אחי אביו ותנן אחי אביו וחתנו בן אחות חמי פסול לי שאני לו חתן אחי אמו ותנן אחי אמו וחתנו. ובעלי קרובות כגון חתן אחי חמיו מסתברא דפסול דקי"ל הבעל כאשתו דכל היכא דפסול לאשה פסול לבעלה ותו דהא אסיקנא לטעמא דרב דחתן לאו כדור אחר דמי אלא כאיתתיה דמי הילכך הוו לה שני בשני ופסולין:

קישורים חיצוניים

צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה