נחמיאש על משלי ו ו
<< | נחמיאש על משלי • פרק ו' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל
רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃
לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם — כמה גדולה תוכחה זו לעצל, שמוכיח אותו בנמלה, בריה קטנה ופחותה. וכאשר אמרו בספרי פרשת האזינו: עלוב הוא האדם שצריך ללמוד מן הנמלה, ומנשה עלוב היה, אלא שצריך ללמוד מדרכה ולא למד. ראה דרכיה וחכם, וכאשר מפרש והולך:
והמדרש מפרש פרשה זאת על המתעצל בעולם הזה מלהכין צידה לעולם הבא, על דרך מה שדרשו: "אשר אנכי מצווך היום" (דברים ז, יא), היום לעשותם, ומחר לעולם הבא ליטול שכרן. וזה לשון המדרש: אמר רבי יהושע, עתידים הרשעים לומר לפני הב״ה: הניחנו ונעשה תשובה; והב״ה משיבם: שוטים שבעולם! עולם שהייתם בו דומה לערב שבת, והעולם הבא שאתם בו עתה דומה לשבת; אם אין אדם מכין בערב שבת, מה יאכל בשבת? דבר אחר: עולם שהייתם בו דומה לימות החמה, והעולם הבא דומה לימות הגשמים ; אם אין אדם מכין בימות החמה, מה יאכל בימות הגשמים? דבר אחר: העולם שהייתם בו דומה ליבשה, והעולם הבא דומה לים; אם לא יכין אדם ביבשה, מה יאכל במים? דבר אחר: העולם שהייתם בו דומה לפרוזדור, והעולם הבא דומה לטרקלין; אם לא יתקן עצמו בפרוזדור, כיצד יכנס לטרקלין? ועוד היה לכם ללמוד מחכמתה של נמלה, שהיא מכינה בקיץ לחם שאוכלה בחורף.
באלה הדברים רבה פרשת שופטים: לך אל נמלה עצל. הנמלה הזאת, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינא, אלא באמצע. ואינה חיה אלא ששה חדשים, וכל מאכלה אינו אלא חטה ומחצה, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאה חטים ועדשים ושעורים; ולמה היא עושה כן? שאומרת: שמא יגזור עלי הב״ה חיים, ויהא לי מהיכן לאכול. אמר ר' שמעון בן יוחאי: מעשה היה ומצאו בחור שלה שלש מאות כור שהכניסה מהקיץ לחורף. לפיכך אמר שלמה: לך אל נמלה עצל; אף [אתם] התקינו עצמיכם לכם מצוות מן העולם הזה לעולם הבא.
מהו ראה דרכיה וחכם? רבא אמר: ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל. אמר ר שמעון: מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת, והיו כולם באות ומריחות אותה, ולא היתה אחת מהם נוטלת אותה; באה אותה שהיתה שלה ונטלתה. ראה אותה חכמה שיש בה, ע״כ: