נחמיאש על משלי ו כג

<< | נחמיאש על משלי • פרק ו' • פסוק כ"ג | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

משלי ו', כ"ג:

כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר
  וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃

(כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. פירוש, תוכחות מוסר מביאה האדם לשמור דרך החיים, ואז ישמר מדרך המות. הוא שאמר—

(כד) לשמרך מאשת^[1] רעה מחלקת לשון נכריה.

במסכת סוטה^[2]: את זו דרש ר׳ מנחם בר׳ יוסי, מאי דכתיב: כי נר מצוה ותורה אור? השוה הכתוב מצוה לנר ואת התורה באור. מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה; ומה אור מאיר לעולם, אף התורה מאירה [לעולם]. עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר (שה"ש ח, ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

ובספרי פרשת ואתחנן: ודרך חיים תוכחות מוסר, איזו היא דרך שמביאה את האדם לעולם הבא? הוי אומר, אלו ייסורין.

ונוכל לפרש, כי נר מצוה ותורה אור [מוסב] על מצות הצדקה, שלא יאמר אדם: איך אתן צדקה ואהי חסר מנכסי? על כן דמה מצות הצדקה לנר: מה הנר מדליקין ממנו כמה נרות ואורו במקומו עומד, כך כל שיתן האדם בצדקה אינו מחסר מנכסיו, דכתיב (להלן יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד".

לשמרך מאשת רע, שם, ובא כמו (להלן כ״א ט׳) "אשת מדיינים".

מחלקת לשון נכריה, תאר ללשון:

1. בכת"י: מאשה
2. (דף כא.)