פתיחת התפריט הראשי

<< · נדרים · ל ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | ר"ן | תוספות | עין משפט

ההולכים מעכו ליפו דהלין יושבי יבשה נינהו אלא ממי שדרכן לפרש ומאן דמתני אסיפא מתני הכי הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש הואיל וסופו ליבשה סליק:

משנה הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן:

גמרא מאי טעמא מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים:

משנה הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים:

גמרא מאי טעמא מדלא קאמר מבעלי שער: ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים: מאי טעמא אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו:

משנה הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור מן הילודים רבי מאיר מתיר אף בילודים וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להוולד:

גמרא לרבי מאיר ולא מיבעיא נולדים אלא ממאן אסור חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דנולדים דמתיילדן משמע אלא מעתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים הכי נמי דאיתיילדן הוא ואלא מאי דיילידו משמע אלא מעתה דכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו הכי נמי דהוה והא עדיין מנשה לא בא אלא משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

וחכמים אומרים לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להוולד: לאפוקי מאי לאפוקי דגים ועופות:

רש"יעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ר"ןעריכה

דהלין יושבי יבשה נינהו - משום ההוא פורתא דהיינו מעכו ליפו שהן קרובין זה לזה לא מיקרו יורדי הים:

אסור אף בסומין - דכי קאמר מרואי חמה לא שיהו הם רואים החמה קאמר דא"כ הל"ל מן הרואין בלחוד שהרי כל הרואין הם רואין ג"כ החמה אלא ודאי מדמדכר חמה שהחמה רואה אותם קאמר ולאפוקי דגים ועוברין נתכוון כדאיתא בגמרא:

אסור בקרחין ובבעלי שיבות - אסור בקרחין אע"פ שאין להן שער ובבעלי שיבות ואע"פ ששערן לבן:

שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים - בגמרא מפרש טעמא:

מדלא קתני מבעלי שער - אלמא אפילו קרחין בכלל וכיון דשחורי הראש לגבי קרחין לאו דוקא לבעלי שיבות נמי לאו דוקא ומשום הכי אמר דכי קאמר שחורי הראש לאותם שאדם מתאר אותם בשחורי הראש נתכוון דהיינו אנשים דמשום דזימנין מכסו רישיהון וזימנין מיגלו אי אפשר לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש ונקראים שחורי הראש לפי שרובן של אנשים ראשן שחור אבל נשים כיון דלעולם מיכסו במכוסי הראש אדם מתאר אותם וקטנים כיון דלעולם מיגלו במגולי הראש אדם מתאר אותם:

מן הילודים - שנולדים כבר:

מותר בנולדין - בעתידין להוולד:

מתיר אף בילודים - ופרכינן בגמרא וכ"ש בנולדין א"כ אמאן קאסר:

ולא מיבעיא בנולדים אלא מן מאי אסר - אי שרי בנולדים ובילודים:

מן הנולדים אסור אף בילודים - דס"ל לרבנן דנהי דאמר מן הילודים אין הנולדים דהיינו אותם שעתידין להוולד בכלל ה"מ בילודים שהוא לשון מיוחד אבל הנולדים כולל שניהם דהיינו אותן שנולדו ושעתידין להוולד ור"מ פליג נמי ואמר דכי היכי דנודר מן הילודים אין הנולדים בכלל ה"נ נודר מן הנולדים שאין הילודים בכלל והיינו אף דקתני:

אלא מעתה ועתה שני בניך וכו' - והא מנשה ואפרים כבר נולדו:

ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם - ובהכי פליגי רבי מאיר ורבנן דרבנן סברי דכי היכי שנולדים בלשון תורה כולל נולדים כבר ועתידין להוולד ה"נ בלשון בני אדם והיינו דהדרי רבנן למימר בסיפא דמתני' לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להוולד ולא דעת שלישי הוא אלא דפרושי קמפרשי טעמייהו דאמרי דהנודר מן הנולדים אסור בכל וקיהבי טעמא למילתייהו שלא נתכוון אלא ממי שדרכו להוולד בין להבא בין לשעבר לפי שאין במשמעות לשון זה כוונה אחת מיוחדת לשעבר דוקא או להבא דוקא ורבי מאיר סבר דבלשון בני אדם לא מקרו נולדים אלא עתידים להוולד ובילודים נמי דתרוייהו מודו דמותר באותן שעתידין להוולד טעמייהו משום לשון בני אדם דאילו בלשון תורה כי היכי דמשמע נולדים כבר כדכתיב כל העם הילודים במדבר הכי נמי משמע עתידים להוולד כדכתיב כל הבן הילוד:

לאפוקי דגים ועופות - שהם מטילין ביצים ולא מיתצרו במעי אמן:


תוספותעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עין משפט ונר מצוהעריכה

נו א מיי' פ"ט מהלכות נדרים הלי"ט , טוש"ע יו"ד סי' ריז סעי' לג לד:

נז ב ג מיי' שם , טוש"ע שם סעיף לו:

נח ד מיי' שם , טוש"ע שם סעיף לז:

נט ה טוי"ד סי' ריז:

ס ו מיי' פ"ט מהלכות נדרים הל"א , סמג לאוין רמב , טוש"ע י"ד סימן ריז סעיף א:

סא ז טור י"ד סי' ריז: