פתיחת התפריט הראשי

<< · נדרים · לא ב · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | ר"ן | תוספות | עין משפט

מתני' בזבינא מיצעא ודשמואל בזבינא חריפא תניא כותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן בהדי דהדר איתניס חמרא חייביה רב נחמן לשלומי איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור אמר ליה חזרה דספסירא הולכה היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה:

משנה קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים שאין הערלה קרויה אלא לשם עובדי כוכבים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב ואומר והיה הפלשתי הערל הזה ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:

גמרא תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה' ויבקש המיתו אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' אמול ואשהא שלשה ימים הקדוש ברוך הוא אמר לי לך שוב מצרים אלא מפני מה נענש משה

רש"יעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ר"ןעריכה

מתניתין בזבינא מציעא ודשמואל בזבינא חריפא - כלומר דבזבינא מציעא איכא הנאת מוכר ולוקח ומש"ה כשאסר הנאת ישראל עליו לוקח ביתר ומוכר בפחות כי היכי דלא לתהני וכשאסר הנאתו על ישראל לוקח בפחות ומוכר ביתר כי היכי דלא ליתהנו אינהו דבזבינא מציעא כי מזבן ליה שוה בשוה תרוייהו מתהנו ונראה בעיני דגמרא ודאי כי מוקי מתני' בזבינא דרמי על אפיה א"נ בזבינא חריפא מידע ידע דמתני' לית לה אוקימתא בהכי אלא לגלויי דיני קא בעי ולאשמועינן דזבינא דרמי על אפיה הנאת מוכר ולא לוקח וזבינא חריפא הנאת לוקח ולא מוכר וזבינא מציעא הנאת שניהם והני מילי כשנמכר שוה בשוה אבל כי נמכר ביותר אפילו זבינא חריפא הנאת מוכר ולא לוקח וכי נמכר בפחות אפילו זבינא דרמי על אפיה הנאת לוקח ולא מוכר הדין הוא כללא דשמעתא:

ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן - כלומר לפי מה שנהניתי במה שיחזיקו לי טובה כשהן רואים שאני מחזר לשגר להם כלים:

נאנס בהליכה חייב - לפי שכל הנאה שלו והיינו סייעתיה דשמואל:

ובחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר - ונושא שכר פטור על האונסין ומיהו בגנבה ואבדה חייב כנושא שכר דהא אסיקנא בפרק האומנין שכל שואל לאחר שכלו ימי שאילתו נעשה שומר שכר דהואיל ונהנה מהנה ומוכח לה התם מהך ברייתא דכיון דבהליכה הוה שואל בחזרה מיהא נהי דלא הוי שואל שומר שכר הוי:

ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני בשוקא - דרכן של אותן סרסורין היה ליקח בהמה בדמים קצובים והיו מתנים עם הבעלים שאם לא ימצאו לוקחין שיחזירוה להם והכי מוכח בהדיא בפרק האומנין בהאי עובדא גופיה דמייתי לה התם בלישנא אחרינא:

חזרה דספסירא כהליכה היא - כלומר כהליכה דמשגר לבית חמיו דמי דהכא נמי בחזרה אי משכח לזבוני מזבין לה:

מתני' שאני נהנה לערלים וכו' שאין הערלה קרויה אלא לשם העובדי כוכבים - דכולהו אפילו מולים מיקרו ערלים כדכתיב כי כל הגוים ערלים אע"ג דאית בהו מולים:

ואומר והיה הפלשתי הערל - כלומר דאי מקרא קמא איכא לדחויי דכי קאמר כל הגוים ערלים ערלי לב קאמר והיינו דקאמר סיפיה דקרא דכל בית ישראל ערלי לב כמותם מש"ה אמר ואומר והיה הפלשתי הערל הזה דקא קרי ליה דוד ערל אע"ג דלא ידע אי נולד כשהוא מהול וכ"ת נולד כשהיא מהול לא שכיחא ואומר פן תעלוזנה בנות הערלים ואי אפשר לעם גדול שלא יהיו בהם כמה אנשים שנולדו כשהם מולים ואפילו הכי אמר בנות הערלים:

ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה - שלש עשרה בריתות נכתבו בפרשת מילה:

גדולה מילה שהיא דוחה שבת החמורה - דכתיב וביום השמיני ימול ביום ואפילו בשבת:

מלא שעה - אלא מיד שנתרשל בקש המלאך להורגו:

שהיא דוחה את הנגעים - דכתיב ימול בשר ערלתו ואפילו יש שם בהרת יקוץ:

לא נקרא שלם עד שמל - דכשצוהו על המילה א"ל הקב"ה התהלך לפני והיה תמים:

שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה - שנאמר הנה דם הברית ואע"ג דהאי דם לאו דם מילה הוא אלא קרבן מ"מ כיון דבתורה כולה כתיב ברית ובמילה נמי כתיב ברית מצותה שקולה כנגד כל המצות:

גמ' אמול ואצא סכנה היא - אם ילך בדרך תוך ג' ימים דכל ג' ימים כאיב ליה:

דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים - ולאו למימרא דביום השלישי כאיב ליה טפי מיומא קמא אלא לכך המתינו שמעון ולוי עד יום השלישי כדי שיהו חלושין ביותר שנכאבו ג' ימים והכי מוכח בפ' ר"א דמילה (שבת קלד:):


תוספותעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עין משפט ונר מצוהעריכה

סז א ב מיי' פ"ז מהל' נדרים הלכה ז , סמג לאוין רמב , טוש"ע י"ד סי' רכז סעיף א:

סח ג מיי' שלוחין הלכה ח , סמג עשין פב , טוש"ע ח"מ סימן קפו סעיף א:

סט ד מיי' שם הל' ז , סמג שם טור ש"ע שם סעיף ב:

ע ה מיי' שס טור ש"ע שם:

עא ו מיי' פ"ט מהל' נדרים הל' כב , סמג לאוין רמב , טוש"ע י"ד סי' ריז סעיף מא:

עב ז מיי' שם , טוש"ע שם סעיף מב:

עג ח מיי' פ"ג מהל' מילה הל' ח טוי"ד סימן רס:

עד ט מיי' שם הל' , סמג עשין כח טוי"ד שם:

עה י מיי' פ"א שם הל' ט , סמג עשין כז , טוש"ע י"ד סימן רסו סעיף ב:

עו כ מיי' שם פ"ג הל' ט טוי"ד סימן רס:

עז ל מיי' שם פ"א הלי ט , סמג עשין כו , טוש"ע י"ד סימן רסו סעיף א:

עח [[#fn__back|]] מיי' שם פ"ג הלכה ח טוי"ד סי' רס: