משנה תרומות ח יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ח · משנה יב | >>
וכן נשים שאמרו להם נכרים: תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו, הרי אנו מטמאים את כולכן, יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.
וְכֵן נָשִׁים, שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים:
- תְּנוּ לָנוּ אַחַת מִכֶּם וּנְטַמְּאָהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי אָנוּ מְטַמְּאִים אֶת כֻּלְּכֶן,
- יְטַמְּאוּ אֶת כֻּלָן, וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל:
וכן נשים,
- שאמרו להן גוים:
- "תנו לנו אחת מכם - ונטמאה,
- ואם לאו - הרי אנו מטמאין את כולכן" -
- יטמאו את כולן - ואל ימסרו להם, נפש אחת מישראל.
- "תנו לנו אחת מכם - ונטמאה,
הכל מודים בזה, רבי יהושע אינו חולק. וכמו כן כל הדומה לזה:
תנו לנו אחת מכם ונטמאנה. רוצים לאונסה לבוא עליה:
יטמאו כולן ולא תיטמא. בירושלמי (הל' ד) מוכח דאם ייחדו להם אחת מוסרים:
ירושלמי (שם) תני סיעת בני אדם שמהלכין בדרך ופגע בהם נכרי ואמר להן תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו נהרוג כולכם יהרגו ואל ימסרו להם נפש אחת מושראל ייחד להם אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו להם ואל יהרגו אמר ריש לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי ור' יוחנן אמר אע"פ שאינו חייב מיתה ומייתי עובדא בחד דתבעיה מלכא וערק לגבי ר' יהושע ב"ל ואקיף מלכא מדינתא ויהבי להו והוה רגיל אליהו דמתגלי ליה ושוב לא אתגלי ליה וצם כמה צומין ואיתגלי ליה ואמר לו למסורות אני נגלה אמר ליה ולא משנה אני עשיתי א"ל והוא משנת החסידים:
תנו לנו אחת מכם - שרוצים לבוא עליה באונס:
יטמאו כולן - דאין דוחים נפש מפני נפש. ובהא מודו רבי אליעזר ורבי יהושע:
[*יטמאו את כולן. פירש הר"ב שאין דוחין וכו'. עי' מ"ש בזה בסוף פרק ז דאהלות]:
תנו אחת מכם: ס"א תנו לנו אחת מכם:
יטמא את כולן: כלומר ימסור נפשו עליהן וימות ויטמא העובד כוכבים את כולן. הר"ש שירילי"ו ז"ל:
ואל ימסרו להם נפש אחת: פי' ה"ר יהוסף ז"ל וכאן כ"ע מודו משום דמאי חזית למסור בידים את זו שמא אחרת ע"כ. ובירוש' מוכח דאם ייחדו להם אחת מוסרין אותה וכן נמי תני התם דאם אמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל ואם ייחדו להם אחד כשבע בן בכרי ימסרוהו להם ואל יהרגו ומ"מ אינה משנת חסידים כדמוכח התם בעובדא דר"י בן לוי והביאו ב"י בי"ד סי' קנ"ז:
יכין
וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא: בבעילת אונס:
ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל: דאין דוחין נפש מפני נפש וה"ה באומרי' תנו לנו א' מכם ונהרגנו. מיהו ביחדו ואמרו תנו לנו פלונ' או פלונ'. באשה לכ"ע שרו למסרה כדי להציל האחרות מלהתטמא. אבל באיש להרגו י"א שאע"ג שיחדוהו אסור למסרו אא"כ חייב מיתה מדינא מדפשע בנפשו. וי"א דגם באין חייב מיתה מותר למסרו כשיחדוהו והכי קיי"ל [י"ד קנ"ז מ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת