משנה תרומות ח רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) האישה, שהייתה אוכלת בתרומה,

באו ואמרו לה,
מת בעליך, או גירשיך -
וכן העבד, שהיה אוכל בתרומה,
באו ואמרו לו,
מת רבך, או שמכרך לישראל,
או נתנך מתנה, או עשאך בן חורין -
וכן כוהן, שהיה אוכל בתרומה,
ונודע,
שהוא בן גרושה, או בן חלוצה -
רבי אליעזר - מחייב קרן וחומש.
ורבי יהושע - פוטר.
היה עומד, ומקריב על גבי המזבח,
ונודע,
שהוא בן גרושה, או בן חלוצה -
רבי אליעזר אומר:
כל הקרבנות, שהקריב על גבי המזבח - פסולין.
ורבי יהושע - מכשיר.
נודע,
שהוא בעל מום -
עבודתו - פסולה.


(ב) וכולן,

שהיתה תרומה, לתוך פיהם -
רבי אליעזר אומר: יבלעו.
ורבי יהושע אומר: יפלוטו.
אמרו לו:
נטמאת, ונטמאת התרומה -
רבי אליעזר אומר: יבלע.
ורבי יהושע אומר: יפלוט.
טמא היית, וטמאה היתה התרומה,
או נודע - שהוא טבל,
או מעשר ראשון - שלא ניטלה תרומתו,
או מעשר שני, והקדש - שלא נפדו,
או שטעם, טעם פשפש לתוך פיו -
הרי זה יפלוט.


(ג) היה אוכל באשכול,

ונכנס מן הגינה, לחצר -
רבי אליעזר אומר: יגמור.
רבי יהושע אומר: לא יגמור.
חשיכה, לילי שבת -
רבי אליעזר אומר: יגמור.
רבי יהושע אומר: לא יגמור.


(ד) יין של תרומה, שנתגלה - יישפך.

ואין צורך לומר - של חולין.
שלשה משקין, אסורין משום גילוי -
המים, והיין, והחלב.
ושאר כל המשקין - מותרין.
כמה ישהו, ויהו אסורין? -
כדי שיצא הרחש, ממקום קרוב - וישתה.


(ה) שעור המים המגולים -

כדי שתאבד בהם - המרה.
רבי יוסי אומר:
בכלים - כל שהן.
ובקרקעות - ארבעים סאה.


(ו) ניקורי תאנים, וענבים,

והקישואין, והדלועין,
והאבטיחים, והמלפפונות,
אפילו הן ככד,
אחד גדול, ואחד קטן,
אחד תלוש, ואחד מחובר,
כל שיש בו ליחה - אסור.
ונשוכת נחש - אסורה, מפני סכנת נפשות.


(ז) משמרת של יין -

אסורה משום גילוי.
ורבי נחמיה - מתיר.


(ח) חבית של תרומה, שנולד לה ספק טומאה -

רבי אליעזר אומר:
אם היתה מונחת במקום התורפה -
יניחנה במקום המוצנע.
ואם הייתה מגולה - יכסנה.
רבי יהושע אומר:
אם הייתה מונחת במקום המוצנע -
יניחנה במקום התורפה.
ואם הייתה מכוסה - יגלנה.
רבן גמליאל אומר:
אל יחדש דבר.


(ט) חבית שנשברה בגת העליונה,

והתחתונה טמאה -
מודה רבי אליעזר ורבי יהושע,
שאם יכול להציל ממנה רביעית, בטהרה - יציל.
ואם לאו? -
רבי אליעזר אומר:
תרד, ותיטמא - ואל יטמאנה בידיו.


(י) וכן חבית של שמן שנשפכה -

מודה רבי אליעזר ורבי יהושע,
שאם יכול להציל ממנה רביעית, בטהרה - יציל.
ואם לאו? -
רבי אליעזר אומר:
תרד, ותיבלע - ואל יבלענה בידיו.


(יא) ועל זו, ועל זו -

אמר רבי יהושע:
לא זו היא תרומה - שאני מוזהר עליה מלטמאה,
אלא - מלאוכלה, ובל תטמאה.
היה עובר ממקום למקום,
וכיכרות של תרומה בידו,
ואמר לו הנוכרי:
"תן לי את אחת מהן - ואטמאה,
ואם לאו - הריני מטמא את כולן" -
רבי אליעזר אומר:
יטמא את כולן - ואל ייתן לו, את אחת מהן.
רבי יהושע אומר:
יניח לפניו אחת - על הסלע.


(יב) וכן נשים,

שאמרו להן גוים:
"תנו לנו אחת מכם - ונטמאה,
ואם לאו - הרי אנו מטמאין את כולכן" -
יטמאו את כולן - ואל ימסרו להם, נפש אחת מישראל.


הדף הראשי של משנה תרומות ח