משנה תרומות ח יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ח · משנה יא | >>

ועל זו ועל זו, אמר רבי יהושע, לא זו היא תרומה שאני מוזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה.

ובל תטמאה כיצד? היה עובר ממקום למקום וכיכרות של תרומה בידו, אמר לו נכרי, תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו, הרי אני מטמא את כולה, רבי אליעזר אומר, יטמא את כולה, ואל יתן לו אחת מהן ויטמא.

רבי יהושע אומר, יניח לפניו אחת מהן על הסלע.

וְעַל זוֹ וְעַל זוֹ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

לֹא זוֹ הִיא תְּרוּמָה שֶׁאֲנִי מֻזְהָר עָלֶיהָ מִלְּטַמְּאָהּ, אֶלָּא מִלְּאָכְלָהּ.
וּבַל תְּטַמְּאָהּ כֵּיצַד?
הָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְכִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ,
אָמַר לוֹ נָכְרִי: תֵּן לִי אַחַת מֵהֶן וַאֲטַמְּאָהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי מְטַמֵּא אֶת כֻּלָּהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְטַמֵּא אֶת כֻּלָּהּ, וְאַל יִתֶּן לוֹ אַחַת מֵהֶן וִיטַמֵּא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יַנִּיחַ לְפָנָיו אַחַת מֵהֶן עַל הַסֶּלַע:

ועל זו, ועל זו -

אמר רבי יהושע:
לא זו היא תרומה - שאני מוזהר עליה מלטמאה,
אלא - מלאוכלה, ובל תטמאה.
היה עובר ממקום למקום,
וכיכרות של תרומה בידו,
ואמר לו הנוכרי:
"תן לי את אחת מהן - ואטמאה,
ואם לאו - הריני מטמא את כולן" -
רבי אליעזר אומר:
יטמא את כולן - ואל ייתן לו, את אחת מהן.
רבי יהושע אומר:
יניח לפניו אחת - על הסלע.

ובל תטמאה - עניינו שאל יתכוין לטמאה. אבל לסייע בזה אחר שנשפכה, מותר.

והלכה כרבי יהושע בכל זה:

על זו. שנולד לה ספק טומאה ועל זו שהולכ' לאיבוד א"ר יהושע שאינו מוזהר דתרומתי כתיב ואותה שמוזהר עליה כיצד היה עובר דקאמר ר' יהושע יניחנה לפניו על הסלע ואל יטמאנה ביד אי נמי אל יגרום טומאה לאחרות:

על זו ועל זו - על זו שנולד לה ספק טומאה, ועל זו שהולכת לאבוד, אמר רבי יהושע שאינו מוזהר על טומאתן, ואותה שמוזהר עליה בל תטמא: כיצד, היה עובר וכו' דקאמר רבי יהושע יניח לפניו אחת על הסלע כדי שלא יגרום טומאה לאחרות, ואף אותה אחת יניח על הסלע ולא יתננה בידו, שלא יטמאנה בידים. והלכה כרבי יהושע:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ועל זו ועל זו:    כך צ"ל. וכ' הר"ש ז"ל בפסחים ספ"ק גרסי' בשני מקומות ר' יהושע אומר יטמאנה ביד והיינו הא דתני סיפא ועל זו ועל זו וכו' ע"כ וכבר כתבתיו לעיל סי' ט':

ובל תטמאה:    פי' הרמב"ם ז"ל עניינו שאל יכוין לטומאה אבל לסייע בזה אחר שנשפכה מותר עכ"ל ז"ל נראה מתוך פירושו ז"ל שהוא סובר דובל תטמאה חוזר על האמור למעלה וקשה לפירושו מאי כיצד דקתני ושמא לא הי' גורס כיצד וכן כתב ה"ר יהוסף ז"ל דבכל הספרים לא גרסי' כיצד. וז"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל ובל תטמאנה כיצד. ר' יהושע דרישא קאמר לה מה שאני מוזהר שלא לטמאות התרומה אע"ג דאיכא דוחקא כגון זה דאני מוזהר כיצד הי' עובר וכו' והאזהרה שלא לטמא את התרומה פי' רש"י ז"ל בפ"ק דפסחים דכתיב את משמרת תרומתי ע"כ וזהו עשה דמשמרת ולאו נמי איכא ופלוגתא דאמוראי היא בהדיא בפ' אלו הן הלוקין ע"כ בקיצור:

ואל יתן לו אחת מהן ויטמא:    י"ס דלא גרסי ויטמא:

אחת מהן על הסלע:    יש ספרים דלא גרסי מלת מהן:

בפי' ר"ע ז"ל. ועל זו ועל זו שנולד לה ספק טומאה ועל זו שהולכת לאבוד וכו' כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה כלל כי ר' יהושע כבר אמר דבריו על אותה המשנה. אך האי על זו ועל זו קאי על אלה השתי בבות שלפניו דהיינו חבית שנשברה וחבית שנשפכה כי בשתיהן הזכיר דברי ר"א לבד והשתא אשמועי' על זו ועל זו שעל שתיהן אמר ר' יהושע וכו' וכן פי' הוא בעצמו לעיל על משנה דחבית שנשברה אך בתלמוד ירוש' יש מחלוקת בדבר וצ"ע שם עכ"ל ז"ל. עוד כתב ואם לאו הרי אני מטמא את כולם פי' אע"פ שגם בזה יש מחלוקת מ"מ כ"ע מודו שלא יתננה בידו ויטמאנה בידים ובעבור שהזכיר הדין הזכיר המחלוקת ע"כ:

יכין

ועל זו ועל זו:    על הנולד בה ס' טומאה ועל ההולכת לאבוד:

רבי יהושע אומר יניח לפניו אחת מהן על הסלע:    ולא יתנה לו בידים:

בועז

פירושים נוספים