משנה תמורה ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

איזהו אתנן, האומר לזונה, הא ליך טלה זה בשכרך, אפילו מאה, כולן אסורין.

וכן ה האומר לחברו, הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי, רבי אומר, אינו אתנן.

וחכמים אומרים, אתנן.

נוסח הרמב"ם

איזה הוא אתנן האומר לזונה הא ליך זה בשכריך אפילו הן מאה כלם אסורין וכן האומר לחברו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי אומר אינו אתנן וחכמים אומרין אתנן.

פירוש הרמב"ם

איזהו אתנן האומר לזונה הא לך טלה זה כו': אין הפרש בין שתהא זונה או שפחה או כותית או ישראלית ובלבד שתהא מחייבי לאוין או ערוה אבל פנויה כבר בארנו פעמים שאם נבעלה לא נאסרה לכהן משום זונה לפי שאינה בעילת זנות לפיכך אתננה מותר ודע שאתנן זכר לגבי מזבח אסור ואם האשה היא שנתנה האתנן לאיש הרי אינו אסור האתנן ההוא: ומה שאמר אפי' הן מאה ענינו שאם הסכים עמה על שכירותה בכבש אחד על דרך משל ונתן לה מאה הרי כולן אסורין משום אתנן ולא נאמר שאותו התוספת שהוסיף לה אינו אתנן אלא מתנה הואיל ונתרצה עצמה בפחות הימנו לפיכך הודיענו שכל מה שיתן לה מחמת אותה ביאה הרי הוא אתנן בין שהסכימו עליו שניהם או לאו: ומה שאמר תלין שפחתך עם עבדי אינו מדבר בעבד כנעני לפי שזה מותר לעשות אבל הוא עבד עברי שאין לו אשה ובנים ומן העיקרים שבידינו שכשאין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ולפי שהוא באיסור היה שכרה אתנן ור"מ אומר הותרו מכללו בשפחה כנענית והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

האומר לזונה - אחת נכרית ד ואחת ישראלית, והוא שתהיה מחייבי לאוין ואין צריך לומר מחייבי כריתות ומיתות בית דין. אבל אתנן של פנויה והיא ישראלית אינו פסול למזבח, דאין זה אתנן זונה, שהרי לא נאסרה לכהונה בביאה זו. וכן אתנן שנתנה אשה לאיש, אינו פסול. אבל אתנן זכר, פסול:

אפילו מאה כולן אסורים - התנה עמה לתת לה טלה אחד באתננה ושלח לה אפילו מאה, לא אמרינן חד דאתני עמה הוי אתנן והנך אחריני כולם מתנה, אלא כולהו חשיבי אתנן ואסורין:

ותלין שפחתך אצל עבדי - בעבד עברי שאין לו אשה ובנים מיירי, שאין רשות ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים כיון שלא היתה לו אשה מתחלה, הלכך אתננה אסור לדברי חכמים. ורבי דאמר לא הוי אתנן, לית ליה האי סברא, דודאי אפילו אין לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית. אי נמי, אפילו אית ליה האי סברא, סבר הואיל ועבד עברי הותר מכללו בשפחה כנענית, לא חשיב אתנן זונה. ואין הלכה כרבי:

פירוש תוספות יום טוב

האומר לזונה. פי' הר"ב אחת נכרית כו' ואע"פ שכתבתי במ"ה פ"ו דיבמות דקודם שנתגיירה לא הויא זונה מן התורה. פירשו שם התוס' [דף ס"ח] דהכא מיירי דזינתה כבר והיכא דלא זינתה הוצרכו לגזור ע"כ:

וכן. אחכמים קאי ובפיסקא שבגמ' ל"ג וכן.

ותלין שפתתך אצל עבדי. כתב הר"ב בע"ע שאין לו אשה ובנים כו' דתניא יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית. ופירש"י דכתיב (דברים ט"ו) משנה שכר שכיר עבדך שעבד בין ביום ובין בלילה שהוליד לרבו בנים משפחתו. אין לו אשה ובנים. אין רבו מוסר לו. דכתיב (שמות כ"א) אם בגפו יבא בגפו יצא.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) ואע"פ שכתבתי במשנה ה' פרק ו' דיבמות דקודם שנתגיירה לא הוי זונה מן התורה, פירשו התוס', דהכא מיירי שזינתה בבר, והיכא דלא זינתה הוצרכו לגזור:

(ה) (על המשנה) וכן. אחכמים קאי. ובפיסקא שבגמרא לא גרסינן וכן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

איזהו אתנן וכו':    פ"ד דהלכות איסורי מזבח סי' ח' י' י"א. בפירוש רעז"ל אבל אתנן של ישראלית פנויה אינו פסול לגבי מזבח. אמר המלקט דלא כר' אלעזר:

וכן האומר לחברו וכו':    אית דל"ג מלת וכן. וכן בפיסקא בגמרא ליתה ואי גרסינן לה צריך לומר דאחכמים קאי ודוחק:

ותלין שפחתך אצל עבדי:    בגמרא פריך והא שפחה לעבד מישרא שרי פירוש רש"י ז"ל ואמאי קאמרי רבנן דהוי אתנן הא ליתא תנא דאסר אתנן המותרת אלא ר' אלעזר לחודיה ע"כ ותירץ רב הונא מאי אצל עבדי אצל עצמו קאמר ועבד היינו אבר תשמיש ולשון נקייה נקט ודחי לה ומתרץ לה שמואל בר יצחק מאי דפירש כבר רעז"ל. ופירש רש"י ז"ל שפחה לעבד מישרא שריא דכתיב כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים שעבדך בין ביום בין בלילה שהוליד לרבו בנים משפתתו שאם יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית בעל כרחו של עבד דגזירת הכתוב היא אם בעל אשה הוא וכתיב בתריה אם אדומו יתן לו אשה ע"כ. ופירוש הרגמ"ה ז"ל אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית משום דכתיב אם בגפו יבא שלא היה לו אשה בגפו יצא שלא ימסור לו שפחה כנענית ואם מסר לו שאמר לחברו הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי זהו אתנן דהוי אסור דהא לא היה לו אשה ובנים ע"כ. ואיתה בתוספת פרק מרובה (בבא קמא דף ע') ושם וגם הכא במשנה. בגמרא כתיב ר"מ במקום רבי ונראה ששם הוא שנפל טעות וכן ג"כ מחק מלת מאיר מן המשנה אשר בתלמוד הר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל:


פירושים נוספים