משנה שקלים ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה.

בא ואמר לחברו.

לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו ביחוד ששם הארון נגנז.

משנה מנוקדת

מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק,

וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ.
בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ;
לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר,
עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ,
וְיָדְעוּ בְּיִחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:

נוסח הרמב"ם

מעשה בכוהן אחד שהיה מתעסק, וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה;

בא, ואמר לחברו;
לא הספיק לגמור את הדבר, עד שיצתה נשמתו;
וידעו בייחוד, ששם הארון נגנז.

פירוש הרמב"ם

מתעסק - ידוע, כמו עושה מלאכתו.

בכאן לא אמר עובד, לפי שזה הכהן שאירע לו זה הדבר היה בעל מום, והיה כורת עצים בלשכת העצים למערכה, כי אין לבעלי מומין מלאכה במקדש אלא הכנת העצים למערכה, כאשר יתבאר במסכת תמיד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהיה מתעסק - במלאכתו, מתליע את העצים ב. ובעל מום היה ומלאכתן של בעלי מומין להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח:

שהיא משונה - לא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה, והבין שנסתלקה משם והוחזרה ג:

ביחוד - בבירור:

פירוש תוספות יום טוב

שהיה מתעסק כו'. לשון הר"ב מתליע את העצים כו' [*כלומר בודק העצים המתולעים ומשליכם] ובעל מום כו' מדלא אמר עובד. רמב"ם. ועיין פ"ב דמדות:

וראה הרצפה שהיא משונה. כתב הר"ב והבין שנסתלקה משם והוחזרה וכפי' רש"י ביומא פרק ה' דף נ"ד ומוקים התם דבבית שני היה וכן הסברא ולא תנן בסוף תענית אלא ונחרשה העיר ועוד אפילו אם נאמר שהבית גם בכלל זה אפש' שלא היה אלא בשניה וכן בגמ' אההוא מתניתין תניא כשחרב [*נ"ל שצ"ל כשחרש] טורנוסרופס הרשע את ההיכל כו' וכן הרמב"ם בפ"ה [מה' תענית ה"ב] לא כתב אלא שחרש טורנוסרופס ההיכל ואת סביביו לקיים ציון שדה תחרש (ירמיה כ"ו) וכן במזמור קל"ז נאמר על אדום האומרים ערו ערו עד היסוד בה ועיין בגמרא תענית דף כ"ט:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) כלומר בודק העצים המתולעים ומשליכם. ובעל מום כו' מדלא אמר עובד. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) ביומא דף נ"ד ומוקי התם דבבית שני היה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעשה בכהן אחד וכו':    יומא פרק הוציאו לו (יומא דף נ"ד) ופי' שם רש"י ז"ל מתעסק בטיול ושחוק כמו המתעסק בחלבים ובעריות. ולשון הגמ' כדפי' ר"ע ז"ל:

לא הספיק וכו':    ירוש' תני משום ר' אושעיא הקיש עליה בקורנס בעשיית מלאכתו או ליישבה לחברותיה ויצאת האור ושרפתו:

ביחוד:    בבירור כן פי' רש"י ז"ל האי ביחוד בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ז) ובפ' יום טוב שחל דף כ"ב. וחברו בברייתא דבספ"ג גבי שיער בכור ביחוד אמרו חכמים יניחנו בחלון שמא יש תקוה:

תפארת ישראל

יכין

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק:    במלאכתו במקדש, דבעל מום היה שעסקו במקדש לחטוב עצים לבדקן דבהתליע בלח פסול למזבח, ובהתליע ביבש גוררו וכשר [כמנחות פ"ה ב']:

וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה:    שהיתה טבלא אחת שברצפה בולטת משאר הרצפה, והבין שהיא היא שנסתלקה משם כשגנזו הארון והוחזרה:

בא ואמר לחברו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו:    שלא רצה הקב"ה שיתגלה מקום גניזתו בצמצום ממש, ומתוך שלא גמר דבריו לא ידעו היכן בדיר העצים הוא גנוז:

וידעו ביחוד:    ר"ל בבירור:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים