משנה שקלים ו רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) שלשה עשר שופרות,

שלשה עשר שולחנות,
שלש עשרה השתחוויות,
היו במקדש.
של בית רבן גמליאל,
ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים,
היו משתחווים - ארבע עשרה.
ואיכן היתה?
כנגד - דיר העצים,
שכן מסורת בידיהם - מאבותיהם,
ששם - הארון גנוז.


(ב) מעשה,

בכוהן אחד - שהיה מתעסק,
וראה את הרצפה - שהיא משונה מחברותיה.
בא - ואמר לחברו.
לא הספיק - לגמור את הדבר,
עד שיצתה נשמתו.
וידעו בייחוד,
ששם - הארון נגנז.


(ג) ואיכן היו - השתחוויות האלו?

ארבע - בצפון.
וארבע - בדרום.
ושלש - במזרח.
ושתים - במערב.
כנגד השערים.
שערים דרומיים - סמוכין למערב,
שער העליון, שער הדלק,
שער הבכורות, שער המים.
ולמה נקרא שמו - שער המים?
שבו מכניסין צלוחית של מים - של ניסוך בחג.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
ובו המים המפכים - עתידים להיות יוצאים, מתחת מפתן הבית.
לעומתם בצפון - סמוכים למערב,
שער יכניה, שער הקרבן,
שער הנשים, שער השיר.
ולמה נקרא שמו - שער יכניה?
שבו יצא - יכניה, וגלותו.
ושבמזרח - שער ניקנור.
ושני פשיפשין - היו לו,
אחד מימינו, ואחד משמאלו.
ושנים במערב - שלא היה להם שם.


(ד) שלשה עשר שולחנות - היו במקדש,

שמונה של שיש - בבית המטבחיים,
שעליהם - מדיחין את הקרביים.
ושנים - במערב הכבש,
אחד של שיש, ואחד של כסף.
על של שיש - נותנין את האיברים.
ועל של כסף - כלי שרת.
ושנים - באולם מבפנים, על פתח הבית,
אחד של כסף, ואחד של זהב.
על של כסף - נותנין לחם הפנים, בכניסתו.
ועל של זהב - ביציאתו,
שמעלין בקודש - ולא מורידין.
ואחד של זהב - מבפנים,
שעליו לחם הפנים - תמיד.


(ה) שלשה עשר שופרות - היו במקדש,

וכתוב עליהן -
תקלין חדתין, ותקלין עתיקין,
קנים, וגוזלי עולה,
עצים, ולבונה,
זהב לכפורת,
שישה - לנדבה.
תקלין חדתין - שבכל שנה ושנה.
ועתיקין -
מי שלא שקל אשתקד - ישקול לשנה הבאה.
קנים - הן תורין.
וגוזלי עולה - הן בני יונה.
וכולם עולות,
דברי רבי יהודה.
וחכמים אומרין:
קנים - אחד חטאת, ואחד עולה.
גוזלי עולה - כולן עולות.


(ו) האומר:

"הרי עלי עצים" - לא יפחות משני גזרין.
"לבונה" - לא יפחות מן הקומץ.
"זהב" - לא יפחות מדינר זהב.
שישה - לנדבה.
נדבה - מה היו עושין בה?
לוקחים בה עולות.
הבשר - לשם.
והעורות - לכהנים.
זה המדרש - דרש יהוידע הכוהן הגדול,
"אשם הוא, אשם אשם לה'" (ויקרא ה יט),
זה הכלל -
כל שהוא בא - משם חטא, ומשם אשמה,
ילקח בו עולות,
הבשר לשם - והעורות לכהנים,
נמצאו - שני כתובין קיימין,
אשם לה', ואשם לכהנים.
ואומר: "כסף אשם, וכסף חטאות,
לא יובא בית ה' - לכהנים יהיו" (מלכים ב יב יז).


הדף הראשי של משנה שקלים ו