משנה שקלים ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שלשה עשר שופרות,

שלשה עשר שולחנות,

שלש עשרה השתחוויות,

היו במקדש.

של בית רבן גמליאל,

ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים,

היו משתחווים - ארבע עשרה.

ואיכן היתה?

כנגד - דיר העצים,

שכן מסורת בידיהם - מאבותיהם,

ששם - הארון גנוז.

(ב) מעשה,

בכוהן אחד - שהיה מתעסק,

וראה את הרצפה - שהיא משונה מחברותיה.

בא - ואמר לחברו.

לא הספיק - לגמור את הדבר,

עד שיצתה נשמתו.

וידעו בייחוד,

ששם - הארון נגנז.

(ג) ואיכן היו - השתחוויות האלו?

ארבע - בצפון.

וארבע - בדרום.

ושלש - במזרח.

ושתים - במערב.

כנגד השערים.

שערים דרומיים - סמוכין למערב,

שער העליון, שער הדלק,

שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו - שער המים?

שבו מכניסין צלוחית של מים - של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

ובו המים המפכים - עתידים להיות יוצאים, מתחת מפתן הבית.

לעומתם בצפון - סמוכים למערב,

שער יכניה, שער הקרבן,

שער הנשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו - שער יכניה?

שבו יצא - יכניה, וגלותו.

ושבמזרח - שער ניקנור.

ושני פשיפשין - היו לו,

אחד מימינו, ואחד משמאלו.

ושנים במערב - שלא היה להם שם.

(ד) שלשה עשר שולחנות - היו במקדש,

שמונה של שיש - בבית המטבחיים,

שעליהם - מדיחין את הקרביים.

ושנים - במערב הכבש,

אחד של שיש, ואחד של כסף.

על של שיש - נותנין את האיברים.

ועל של כסף - כלי שרת.

ושנים - באולם מבפנים, על פתח הבית,

אחד של כסף, ואחד של זהב.

על של כסף - נותנין לחם הפנים, בכניסתו.

ועל של זהב - ביציאתו,

שמעלין בקודש - ולא מורידין.

ואחד של זהב - מבפנים,

שעליו לחם הפנים - תמיד.

(ה) שלשה עשר שופרות - היו במקדש,

וכתוב עליהן -

תקלין חדתין, ותקלין עתיקין,

קנים, וגוזלי עולה,

עצים, ולבונה,

זהב לכפורת,

שישה - לנדבה.

תקלין חדתין - שבכל שנה ושנה.

ועתיקין -

מי שלא שקל אשתקד - ישקול לשנה הבאה.

קנים - הן תורין.

וגוזלי עולה - הן בני יונה.

וכולם עולות,

דברי רבי יהודה.

וחכמים אומרין:

קנים - אחד חטאת, ואחד עולה.

גוזלי עולה - כולן עולות.

(ו) האומר:

"הרי עלי עצים" - לא יפחות משני גזרין.

"לבונה" - לא יפחות מן הקומץ.

"זהב" - לא יפחות מדינר זהב.

שישה - לנדבה.

נדבה - מה היו עושין בה?

לוקחים בה עולות.

הבשר - לשם.

והעורות - לכהנים.

זה המדרש - דרש יהוידע הכוהן הגדול,

"אשם הוא, אשם אשם לה'" (ויקרא ה יט),

זה הכלל -

כל שהוא בא - משם חטא, ומשם אשמה,

ילקח בו עולות,

הבשר לשם - והעורות לכהנים,

נמצאו - שני כתובין קיימין,

אשם לה', ואשם לכהנים.

ואומר: "כסף אשם, וכסף חטאות,

לא יובא בית ה' - לכהנים יהיו" (מלכים ב יב יז).

הדף הראשי של משנה שקלים ו

משנה שקלים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב