משנה שקלים א דפוסים
משנה שקלים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים.
משנה ב עריכה
אמר רבי יהודה, בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם.
משרבו עוברי עבירה, היו עוקרין ומשליכין על הדרכים, התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.
משנה ג עריכה
בחמשה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה.
בעשרים וחמשה, ישבו במקדש.
משישבו במקדש, התחילו למשכן.
את מי ממשכנין? לויים וישראלים, גרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים.
כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו, שוב אינו פוסק.
ואין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום.
משנה ד עריכה
אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה, כל כהן ששוקל אינו חוטא.
אמר לו רבן יוחנן בן זכאי, לא כי, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא, אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן, (ויקרא ו) "וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל", הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו, היאך נאכלים?
משנה ה עריכה
אף על פי שאמרו, אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אם שקלו מקבלין מידן.
הנכרי והכותי ששקלו, אין מקבלין מידן.
ואין מקבלין מידן קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות, וחטאות ואשמות.
(אבל) נדרים ונדבות, מקבלין מידן.
זה הכלל, כל שנידר ונידב, מקבלין מידן.
כל שאין נידר ונידב, אין מקבלין מידן.
וכן הוא מפורש על ידי עזרא, שנאמר (עזרא ד) לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו.
משנה ו עריכה
ואלו שחייבין בקלבון, לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים, אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים.
השוקל על ידי כהן, על ידי אשה, על ידי עבד, על ידי קטן, פטור.
ואם שקל על ידו ועל יד חברו, חייב בקלבון אחד.
רבי מאיר אומר, שני קלבונות.
הנותן סלע ונוטל שקל, חייב שני קלבונות.
משנה ז עריכה
השוקל על ידי עני, ועל ידי שכנו, ועל ידי בן עירו, פטור.
ואם הלוום, חייב.
האחין והשותפין שחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה.
וכשחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקלבון.
וכמה הוא קלבון? מעה כסף, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, חצי.
משנה שקלים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב