משנה שקלים א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) באחד באדר -

משמעין - על השקלים, ועל הכלאים.

בחמישה עשר בו -

קורין את המגילה - בכרכים,

ומתקנים את הדרכים,

ואת הרחובות, ואת מקואות המים,

ועושין - כל צרכי הרבים,

ומציינין - על הקברות,

ויוצאין - אף על הכלאים.

(ב) אמר רבי יהודה:

בראשונה - היו עוקרין, ומשליכין לפניהם.

משרבו עוברי עבירה - היו משליכין על הדרכים.

התקינו - שיהו מפקירין את כל השדה.

(ג) בחמישה עשר בו -

שולחנות היו יושבין - במדינה.

בעשרים וחמישה בו - ישבו במקדש.

משישבו במקדש - התחילו למשכן.

את מי ממשכנין?

לוים, וישראל,

גרים, ועבדים משוחררין.

אבל

לא נשים,

ולא עבדים,

ולא קטנים.

כל קטן -

שהתחיל אביו, לשקול על ידו - אינו פוסק.

ואין ממשכנין את הכהנים -

מפני דרכי שלום.

(ד) אמר רבי יהודה:

העיד בן כוברי ביבנה,

שכל כוהן שהוא שוקל - אינו חוטא.

אמר לו רבן יוחנן בן זכאי:

לא כי אלא -

כל כוהן שאינו שוקל - חוטא.

אלא שהכהנים,

דורשים את המקרא הזה לעצמן:

"וכל מנחת כוהן כליל תהיה לא תיאכל" (ויקרא ו טז),

הואיל - והעומר,

ושתי הלחם, ולחם הפנים - שלנו,

היאך הן נאכלין?.

(ה) אף על פי שאמרו,

אין ממשכנין - נשים, ועבדים, וקטנים,

אבל, אם שקלו - מקבלין מידם.

הנוכרי, והכותי -

ששקלו - אין מקבלין מידם.

אין מקבלין מידם -

קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות.

חטאות, ואשמות - מקבלין מידם.

זה הכלל -

כל שהוא נידר, ונידב - מקבלין מידם.

וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אין מקבלין מידם.

וכן הוא מפורש על ידי עזרא -

"לא לכם ולנו לבנות בית לאלוהינו" (עזרא ד ג).

(ו) ואלו חייבין בקולבון -

לוים, וישראל,

וגרים, ועבדים משוחררים.

אבל -

לא נשים, ולא עבדים, ולא קטנים.

השוקל -

על יד העבד, על יד האישה,

על יד הכוהן, ועל יד הקטן,

פטור.

על ידו, ועל יד חברו,

חייב בקולבון אחד.

רבי מאיר אומר:

שני קולבונות.

נתן סלע - ליטול שקל,

חייב שני קולבונות.

(ז) השוקל -

על יד עני,

על יד שכנו,

ועל יד בן עירו,

פטור.

ואם הלוום - חייב.

האחים, והשותפין -

שחייבין בקולבון - פטורין ממעשר בהמה.

ושחייבין במעשר בהמה - פטורין מן הקולבון.

כמה הוא קולבון?

מעה כסף - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים: חצי.

הדף הראשי של משנה שקלים א

משנה שקלים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב