משנה שבת יב ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

כתב במשקין, במי פרות, באבק דרכים, באבק הסופרים, ובכל דבר שאינו מתקים, פטור.

לאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, כתב אות אחת סמוך לכתב, כתב על גבי כתב, נתכון לכתב חית וכתב שני זינין, אחד בארץ טז ואחד בקורה, כתב על שני כתלי הבית, על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה, פטור.

כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירא מחיב, וחכמים פוטרין.

משנה מנוקדת

כָּתַב בְּמַשְׁקִין, בְּמֵי פֵּרוֹת,

בַּאֲבַק דְּרָכִים, בַּאֲבַק הַסּוֹפְרִים,
וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם,
פָּטוּר.
לְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ,
כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לַכְּתָב,
כָּתַב עַל גַּבֵּי כְּתָב,
נִתְכַּוֵּן לִכְתֹּב חֵית וְכָתַב שְׁנֵי זַיְנִין,
אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּקּוֹרָה,
כָּתַב עַל שְׁנֵי כָּתְלֵי הַבַּיִת,
עַל שְׁנֵי דַּפֵּי פִּנְקָס וְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה,
פָּטוּר.
כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

נוסח הרמב"ם

כתב במשקין ובמי פירות ובאבק דרכים ובאבק סופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו כתב אות אחת סמוך לכתב כתב על גבי כתב נתכוון לכתוב חית וכתב שני זיינין אחת בארץ ואחת בקורה על שני כותלי הבית על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין.

פירוש הרמב"ם

כתב במשקין במי פירות באבק דרכים כו': אחד בארץ ואחד בקורה רוצה לומר כתב אות אחת בארץ ואחת בקורה: ונוטריקון הוא שיכתוב אות אחת מראש המלה ויובן מאותו אות כל המלה כמו שיכתוב ק' וינקוד עליה ויהיה רמז על קרבן או יכתוב מ' ויהיה רמז על מעשר ויובן ממנו זה כפי מה שהסכימו אנשי נוף אחד או אנשי מדינה אחת רבי יהושע בן בתירא אמר כיון שהכל מבינים מאותה אות המלה כולה כאילו כתב אותיות הרבה והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

במשקין - שמשחירין, כמו מי תותים וכיוצא בהן:

במי פירות - של כל שאר פירות:

באבק דרכים - כגון שסרט באצבעו צורת אותיות על החול והאבק שבדרכים:

באבק סופרים - עפרורית של קסת הסופר:

לאחר ידו - על גב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו והפך ידו וכתב:

ובמרפקו - הפרק האמצעי שבזרוע:

אות אחת סמוד לכתב - אצל אות כתובה זיווג לה אחת והשלימה לשתים:

כתב על גבי כתב - העביר קולמוס על אותיות הכתובים כבר וחדשם:

וכתב שני זיינין - שלא נראה הגג של חי"ת אלא שני הרגלים נראה כאילו הם שני זייני"ן:

על שני כותלי הבית - שאינן במקצוע:

על שני דפי פנקס - שעשויין עמודים עמודים, כתב אות אחת בעמוד זה ואות אחת בעמוד זה, ואינו יכול לקרבן אא"כ יחתוך מה שמפסיק ביניהן. ותנא ברישא כותלי הבית המרוחקים זה מזה והדר תני דפי פנקס, ולא זו אף זו קתני:

אות אחת על שם נוטריקון - שעושה סימן נקודה עליה ומבינים מאותה האות תיבה שלימה, כגון קו"ף קרבן, מ"ם מעשר, תי"ו תרומה יז:

רבי יהושע בן בתירא אומר חייב - כיון שהכל מבינים מאותה האות תיבה שלימה, כאילו כתב אותיות של כל התיבה:

וחכמים פוטרין - שהרי לא כתב שתי אותיות. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

אחד בארץ ואחד בקורה. ר"ל כתב אות אחת בארץ ואחת בקורה. הרמב"ם:

כתב אות אחת נוטריקון. פירש הר"ב כגון קו"ף קרבן וכו'. שבשעת הסכנה היו כותבין כן כדתנן במשנה י"א פ"ד ממסכת מעשר שני. וה"ה בכל זמן ובכל מקום שהסכימו עליו אנשי מקום ההוא שיהיה אות פלוני סימן לתיבה פלונית. [* ופירוש נוטריקון כתב התשבי כי בלשון יון ורומי קורין לסופר נוטאר"יו וכן פי' בערוך ודרך הסופרים לכתוב בקצרה לכן קורין לסימנים נוטריקון כלומר דרך סופרות [א) בתוי"ט ד"ק ספירות] בל"א קאנצליו"ש [ב) קאנצליו"ש (קאנצלייאיס)]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על המשנה) אחת בארץ. ר"ל כתב אות אחת בארץ ואחת בקורה. הר"מ:

(יז) (על הברטנורא) וה"ה בכל זמן ובכל מקום שהסכימו עליו אנשי המקום ההוא שיהיה אות פלוני סימן לתיבה פלונית. ופירוש נוטריקון כתב התשבי כי בלשון יון ורומי קורין לסופר נוטאר"י ודרכם לכתוב בקצרה לכן קורין לסימנים נוטריקון כלומר דרך סופרים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ובאבק סופרים:    פי' בערוך אם הסופר מכתש סממני הדיו ועף מהן אבק על הקלף וכתב באצבעו על האבק פי' אחר אבק סופרים שמשימין על הכתיבה להשחירה ע"כ:

כתב [אות] אחת סמוך לכתב:    ובגמ' מתני' דלא כר' אליעזר דאי כר' אליעזר האמר אחד על האריג חייב:

כתב על גבי כתב:    מתני' דלא כר' יהודה דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלי"ת מעביר עליו קולמס ומקדשו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר:

נתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זייני"ן פטור:    גמ' תנא נתכוין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים חייב ומתני' דקתני פטור דוקא כגון שני זייני"ן דאכתי בעי לזיוני ראשי הזייני"ן בתגין שלהם ותוספתא מיירי בשאר אותיות דלא בעו זיון ומש"ה חייב ובהכי ניחא מה שהקשו תוס' ז"ל וא"ת מאי איריא דנקט תנא נתכוין לכתוב חי"ת אפי' נתכוין לכתוב שני זייני"ן וכתב בלא זיון פטור ותרצו דנקט נתכוין לכתוב חי"ת לרבותא דדוקא כתב שני זייני"ן דבעי זיון פטור אבל כתב שתי אותיות אחרות דלא בעי זיון חייב ואע"ג דהשתא מיהא לאחת הוא דמתכוין עכ"ל ז"ל:

על שני כותלי הבית על שני דפי פנקס:    וה"ה בכותל אחד או בדף אחד רחוק זה מזה:

פטור:    אבל אסור וכן כתב הרוקח ז"ל בסימן פ"ה:

כתב אות אחת נוטריקון:    ובגמ' מפרש נוטריקין מן התורה מנין:

ר' יהושע בן בתירא מחייב:    בנוסחת כ"י ר' יהודה וכן ברב אלפס:

תפארת ישראל

יכין

כתב במשקין:    שנעשו מפירות שעשוין לסחטן כענבים ותותים:

במי פירות:    מפירות שאינן עשוין לסחטן:

באבק דרבים:    שחקק באצבעו אותיות באבק שעל גבי רגליו מהדרך:

באבק הסופרים:    שחקק באצבעו אותיות בעפרורית הקולמס שהיה מפוזר ע"ג שלחן הסופר:

לאחר ידו:    שאחז הקולמוס בהפוך שיהא מקום החד שכותב בו. למעלה. והיפך גב היד וכתב:

ברגלו בפיו ובמרפיקו:    שאחז הקולמס בקובדא שקורין עללענבאגען וכתב:

כתב אות אחת סמוך לכתב:    שכבר היה כתוב אות א' מאתמול. וכתב אות א' בצדו. ונשלם תיבה:

וכתב על גבי כתב:    שהעביר הקולמס על ב' אותיות וחידשם:

נתכוין לכתוב חי"ת וכתכ שני זיינין:    שלא עשה גג המחברן יחד:

אחד בארץ ואחד בקורה:    ר"ל כתב אות א' ע"ג רצפה ואחד על התקרה:

כתב על שני כותלי הבית:    שלא בזוית. וה"ה בכותל א' ורחוקים זמ"ז:

על שני דפי פנקס:    ר"ל בב' עברי לוח:

ואין נהגין זה עם זה:    ר"ל שאינן נקראין יחד:

כתב אות אחת נוטריקון:    שעשה סימן קו על האות. ועי"ז נקרא התיבה שלימה. כגון ק' קרבן. מ' מעשר. והבקיאין בכתיבה נקראין בלשון רומי (נאטאריוס) או נוטריקן. וע"י בקיאותן כותבין כך:

רבי יהושע בן בתירא מחייב:    מדמובן שהוא תיבה שלימה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים