משנה שבת יא ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יא · משנה ד | >>
הזורק בים ארבע אמות, פטור.
אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק לתוכו ארבע אמות, חייב.
וכמה הוא רקק מים?
פחות מעשרה טפחים.
רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו, הזורק בתוכו ארבע אמות, חייב.
משנה מנוקדת
הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר.
- אִם הָיָה רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ,
- הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.
- וְכַמָּה הוּא רְקַק מַיִם?
- פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.
- רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ,
- הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב:
נוסח הרמב"ם
הזורק בים ארבע אמות - פטור.
- אם היה רקק מים,
- ורשות הרבים - מהלכת בו,
- הזורק בתוכו - ארבע אמות,
- חייב.
- כמה הוא רקק מים?
- פחות מעשרה טפחים.
- רקק מים,
- ורשות הרבים - מהלכת בו,
- הזורק בתוכו - ארבע אמות,
- חייב.
- אם היה רקק מים,
פירוש הרמב"ם
הים - היא כרמלית.
ופירוש רקק מים - אמת המים.
ועניין אמרו רשות הרבים מהלכת בו בתוכו - שיהיו בני אדם מהלכין בו.
וכשיהיה בגובה אותו רקק עשרה טפחים או יותר אינה נחשבת מרשות הרבים, לפי שהיא חולקת רשות לעצמה כמו שנתבאר פעמים.
ומה שכפל "מהלכת בו" פעמים, ללמדך אפילו שמהלכין בו רבים בדוחק ועמל, כי העיקר אצלנו "הילוך על ידי הדחק, שמיה הילוך".
ומה שכפל "רקק מים" שני פעמים, ללמדך אפילו היה רוחבו ארבע אמות, כיון שיש בגבהו פחות מעשרה טפחים, רשות הרבים נחשוב אותו כיון שמהלכין בו רבים. וכשיהיה בגובה זה הרקק עשרה טפחים, אפילו היה ברוחבו פחות מארבע טפחים שבני אדם יכולים לעברו במהירות, לא יחשב כרשות הרבים. והשווה בזה ימות החמה וימות הגשמים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הזורק בים - מתחלת ד' לסוף ד' פטור, דכרמלית הוא:
רקק מים - שאינם גבוהים מן הארץ ט ויש בהם רפש וטיט נקראים רקק:
ורשות הרבים מהלכת בו - שרבים מהלכים בו:
וכמה הוא רקק - כמה הוא עמקו דנימא אכתי רשות הרבים הוא ולא נעשה כרמלית י:
ורקק מים ורשות הרבים מהלכת בו - האי דכפליה תנא למלתיה, לאשמועינן דאפילו רקק רחב ארבעה הואיל והוא פחות מעשרה נדון כרשות הרבים יא. וכפל נמי ורשות הרבים מהלכת בו, לאשמעינן דאע"ג דאין מהלכים בו רבים אלא ע"י הדחק, הלוך ע"י הדחק שמיה הלוך:
פירוש תוספות יום טוב
רקק מים. פי' הר"ב שאינם גבוהים מן הארץ וכו'. וכן בפירוש הרמב"ם אבל המכוון שאינם עמוקים וכמ"ש הר"ב בסמוך והוא לשון רש"י. והרמב"ם בחיבורו ספי"ד כתב אם אין בעמקו וכו'. [* ומ"ש הר"ב שהוא מלא רפש וטיט עיין מ"ש בזה בס"ד בסוף פרק ו' דמסכת פרה]:
[* וכמה הוא רקק מים פחות מי' טפחים. פירש הר"ב דנימא אכתי רה"ר הוא ולא נעשה כרמלית דאף על גב דעד עשרה כרמלית ולמעלה מקום פטור כדכתב הר"ב במ"א הא קי"ל כמ"ד בסוגיא אמתני' דלקמן דמיא ארעא סמיכתא היא ומשפת מיא משחינן לה]:
[* רקק מים. פירש הר"ב האי דכפליה כו' לאשמעינן דאפי' רקק רחב ארבעה כו' אוקימתא דאביי. וצריך לי עיון דבמשנה א' כתב הר"ב דחריץ שיש בו ארבע על ארבע פחות מי' שהוא כרמלית והן דברי הרמב"ם בפי"ד והכא שיש בו מים עם רפש וטיט הוה רשות הרבים ואע"ג דהכא תנן ורה"ר מהלכת בו הא לעיל סתמא קאמר ואפשר לי לומר דרקק מים מן הסתם יש בו במדרונו מכל צד שיפוע ונוח להלך בתוכו אבל חריץ מן הסתם אין לו שיפוע כל כך ולפיכך אין רה"ר מהלכת בו]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על הברטנורא) המכוון שאינם עמוקים:
(י) (על הברטנורא) דאע"ג דעד י' כרמלית ולמעלה מקום פטור כדכתב הר"ב במ"א הא קיי"ל כמ"ד בסוגיא אמתניתין דלקמן דמיא ארעא סמיכתא היא ומשפת מיא משחינן לה:
(יא) (על הברטנורא) אוקימתא דאביי. וצ"ע דבמקום אחר כתב הר"ב דחריץ שיש בו ד' על ד' פחות מי' שהוא כרמלית. והכא שיש בו מים עם רפש וטיט הוה רה"ר ואע"ג דהכא תנן ורה"ר מהלכת בו הא לעיל סתמא קאמר. ואפשר לומר דרקק מים מן הסתם יש במדרונו מכל צד שיפוע ונוח להלך בתוכו אבל חריץ מן הסתם אין לו שיפוע כל כך ולפיכך אין רה"ר מהלכת בו:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
וכמה יהא רקק מים וכו': כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
רקק מים ורה"ר מהלכת בו: האי דכפליה תנא וכו' עד סוף לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט עוד מתרץ בגמ' דהא דנקט רקק רקק תרי זימני חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וצריכא דאי תנא חדא ה"א ה"מ בימות החמה דעבידי אינשי דמסגי לאקורי נפשייהו אבל בימות הגשמים לא ואי אשמועי' בימות הגשמים דכיון דמיטנפי לא איכפת להו אבל בימות החמה אימא לא קמ"ל. עוד מתרץ בגמ' דסד"א ה"מ דהוי רה"ר היכא דהוי רחבו ד"א שאין דרך לפסעו אלא להלך בו אבל היכא דלא הוי ד' דמיפסע פסעי לה אימא לא קמ"ל. והילוך הילוך תרי זימני מפרש בגמ' חד לאשמועי' דהילוך ע"י הדחק שמיה הילוך וחד לאשמועי' דדוקא הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך אבל תשמיש לרבים ע"י הדחק כגון גומא ט' ברה"ר אע"ג דחזיא לאצנועי ביה כומתא וסודרא לא הוי תשמיש למהוי ההיא גומא רה"ר כעמוד ט' ברה"ר שהרבים מכתפין עליו דקיי"ל דהוי ר"ה:
תפארת ישראל
יכין
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת