משנה שביעית ט רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) הפיגם,
- והירבוזין השוטין, והחלגלוגות,
- הכוסבר של הרים,
- והכרפס של נהרות,
- הגרגיר של אפר -
- פטורין מן המעשרות,
- ונלקחין מכל אדם בשביעית,
- שאין כיוצא בהן - נשמר.
- פטורין מן המעשרות,
- רבי יהודה אומר: ספיחי חרדל - מותרין,
- שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה.
- רבי שמעון אומר: כל הספיחין - מותרין,
- חוץ מספיחי אכרוב - שאין כיוצא בהן, בירקות שדה.
- וחכמים אומרים: כל הספיחים - אסורין.
(ב) שלש ארצות לביעור -
- יהודה, ועבר הירדן, והגליל.
- ושלש שלש ארצות, לכל אחת ואחת -
- גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק.
- מכפר חנניה, ולמעלה -
- כל שאינו מגדל שקמים - גליל העליון.
- ומכפר חנניה, ולמטן -
- כל שהוא מגדל שקמים - גליל התחתון.
- ותחום טבריה - העמק.
- מכפר חנניה, ולמעלה -
- וביהודה - ההר, והשפלה, והעמק.
- ושפלת לוד - כשפלת הדרום.
- וההר שלה - כהר המלך.
- ומבית חורון, ועד הים - מדינה אחת.
- גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק.
(ג) ולמה אמרו שלש ארצות? -
- שיהוא אוכלין בכל אחת ואחת - עד שיכלה האחרון שבה.
- רבי שמעון אומר:
- לא אמרו שלש ארצות - אלא ביהודה,
- ושאר כל הארצות - כהר המלך.
- וכל הארצות, כאחת - לזיתים ולתמרים.
(ד) אוכלין - על המופקר,
- אבל - לא על השמור.
- רבי יוסי, מתיר - אף על השמור.
- אוכלין - על הטפיחין, ועל הדופרה,
- אבל - לא על הסתווניות.
- רבי יהודה, מתיר -
- כל זמן שביכרו - עד שלא יכלה הקיץ.
(ה) הכובש שלשה כבשים, בחבית אחת -
- רבי אליעזר אומר:
- אוכלין על הראשון.
- רבי יהושע אומר:
- אף על האחרון.
- רבי אליעזר אומר:
- רבן גמליאל אומר:
- כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית.
- והלכה כדבריו.
- כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית.
- רבי שמעון אומר:
- כל הירק - אחד לביעור.
- אוכלין ברגילה - עד שיכלו הסינריות, מבקעת בית נטופה.
(ו) המלקט עשבים לחים -
- עד שייבש המתיק.
- המגבב יבש -
- עד שתרד רביעה שניה.
- המגבב יבש -
- עד שייבש המתיק.
- עלי קנים, ועלי גפנים -
- עד שיישרו מאביהן.
- המגבב יבש -
- עד שתרד רביעה שניה.
- המגבב יבש -
- עד שיישרו מאביהן.
- רבי עקיבה אומר:
- בכולן - עד שתרד רביעה שניה.
(ז) כיוצא בו -
- המשכיר בית לחברו, עד הגשמים -
- עד שתרד רביעה שניה.
- המודר הניה מחברו, עד הגשמים -
- עד שתרד רביעה שניה.
- עד אימתי, עניים נכנסים לפרדסות? -
- עד שתרד רביעה שניה.
- מאמתי נהנין ושורפין, בתבן ובקש של שביעית? -
- משתרד רביעה שניה.
(ח) מי שהיו לו פירות שביעית,
- והגיעה שעת הביעור -
- מחלקן, מזון שלש סעודות - לכל אחד ואחד.
- והגיעה שעת הביעור -
- ועניים - אוכלין אחר הביעור,
- אבל - לא עשירים,
- דברי רבי יהודה.
- אבל - לא עשירים,
- רבי יוסי אומר:
- אחד עניים, ואחד עשירים - אין אוכלין אחר הביעור.
(ט) מי שהיו לו פירות שביעית,
- שנפלו לו בירושה, או שניתנו לו במתנה -
- רבי אליעזר אומר:
- יינתנו לאוכליהן.
- וחכמים אומרים:
- אין החוטא נשכר! -
- אלא - ימכרו לאוכליהן,
- ודמיהן - יתחלקו לכל אדם.
- אין החוטא נשכר! -
- האוכל מעיסת שביעית,
- עד שלא הורמה חלתה - חייב מיתה.
הדף הראשי של משנה שביעית ט
משנה שביעית, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב