משנה שביעית ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ג · משנה ח | >>
אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן לשביעית.
אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנן למוצאי שביעית.
ולא יסמוךיג בעפר, אבל עושה הוא חיץיד.
כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, הרי זו תנטל.
אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית.
- אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
- וְלֹא יִסְמוֹךְ בֶּעָפָר,
- אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא חַיִץ:
- כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ, הֲרֵי זוֹ תִּנָּטֵל.
אין בונין מדרגות על פי הגאיות,
- ערב שביעית, משיפסקו הגשמים -
- מפני שהוא מתקינן לשביעית.
- אבל בונה הוא בשביעית, משיפסקו הגשמים -
- מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית.
- ערב שביעית, משיפסקו הגשמים -
- לא יסמוך בעפר -
- אבל עושה הוא חיץ.
- כל אבן,
- שהוא יכול לפשוט את ידו, וליטלה -
- הרי זו תינטל.
- שהוא יכול לפשוט את ידו, וליטלה -
מדרגות - ידוע, וגאיות - ידוע.
וכשיבנה מדרגה על הגאיות ההם, ויישר אותם לתקנן, לא יסמוך בעפר - רוצה לומר לא יחזיר העפר לגאיות ההם, כדי שישווה פניהם.
וחייץ - הוא מחיצה, רוצה לומר להבדיל אותו הגיא מכל השדה. והאבנים שיהיו קרובים על פי הגאיות, כדי שיוכל להושיט ידו ולקחתם, מותר לו לקחתם, ומה שלא אפשר לקחתם עד שירד בגיא, אינו מותר לו לקחתם, מפני שכשנראה אותו יורד, או ישלשל עצמו לקחת אותם, נאמר שהוא לתקן שדהו נתכוון:
אין בונין מעלות ע"פ הגאיות. שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו דנראה כמתקן להשקות בהן שדותיו בשביעית. גאיות מקום גבוה:
ולא יסבוך בעפר. אם בא להיות סובך מקום יציאת המים באבנים לא יתן עפר וטיט בין האבנים משום דמיחזי טפי שמתכוין להשקות מהן שדותיו. יסבוך מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב):
אבל עושה הוא חייץ. אבנים סדורות זו על זו כגון גדר בלא עפר וטיט ובירושל' (פ"ג ה"ו) אמרי' כדכתיב והוא בונה חיץ (יחזקאל יג):
כל אבן. שבשדהו אפילו קטנה אם הוא יכול לפשוט ידו וליטלה ולבנות בה גדר של אבנים כגון שסמוכין לגדר הרי זו תנטל שהגדר מוכח עליו דלבנות גדר נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:
אין בונין מדרגות - מעלות ע"פ הגאיות, שלא יחליקו בירידתן לקחת המים שנתקבצו בעמק באותן הגומות, דנראה כמתקנן להשקות בהן שדותיו בשביעית:
לא יסמוך בעפר - אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים באבנים, לא יתן עפר וטיט בין האבנים משום דמיחזי טפי שהוא מתכוין להשקות מהן שדותיו:
אבל עושה הוא חייץ - אבנים סדורות זו על זו כעין גדר בלא עפר וטיט:
כל אבן - שבשדהו אפילו קטנה אם כשהוא בונה הגדר או הבנין יכול לפשוט ידו וליטלה ולבנות בה:
הרי זו תנטל - שהגדר מוכחת עליו דלבנות גדרו הוא נוטלה ולא לתקן השדה לזריעה:
לא יסמוך בעפר. נ"א יסבוך. וכתב הר"ש אם בא להיות סובך מקום יציאת המים וכו' מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב):
חייץ. ירושלמי כדכתיב (יחזקאל יז) והוא בונה חיץ:
(יג) (על המשנה) יסמוך. נ"א יסבוך. אם בא להיות סובך מקום יציאת המים מלשון נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב). הר"ש:
(יד) (על המשנה) חייץ. מלשון והוא בונה חייץ (יחזקאל יז):
אין בונין מדרגות וכו': י"מ בונה גדר סביב המים שלא יקחנו אדם כדי להשקות שדהו:
ולא יסמוך: ה"ר שמשון ז"ל גריס לא יסבוך בבי"ת פי' לסתום האויר שבין אבן לאבן מלשון נאחז בסבך. והראב"ד ז"ל הביא שתי הנוסחאות בהשגות. וכ' הר"ש שירילי"ו ז"ל. ולא יסבוך בעפר. מדברי הרמב"ם ז"ל נראה שפירושה לא ימלא הגאי עפר מפני שמתקן את הארץ. והראב"ד ז"ל פי' דעל המדרגה שעל שפת הגאי מיירי דכשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר מפני שמכשירה לזריעה אלא עושה אותה חיץ אבן על אבן ע"כ. וכתוב שם בכסף משנה ונראה שהוא ז"ל מפרש דרישא אסיפא סמיך וה"ק כשבונים מדרגות על פי הגאיות לא יסמוך בעפר כלומר לא יחזור עפר לגאיות ההם כדי שישוו פניהם ומ"מ יש לתמוה למה לא חלק רבינו בין ערב שביעית משפסקו גשמים. לשביעית משפסקו גשמים כמו שחלקו במשנה וצ"ע ע"כ. ירוש' מהו חיץ חייץ לי' כמה דתימר והוא בונה חיץ:
וכל אבן שהוא יכול וכו': פי' הרמב"ם ז"ל אבל מה שאי אפשר לו לקחתם עד שירד בגאי אינו מותר לו לקחתם מפני שכשנראה אותו יורד או משלשל עצמו לקחת אותה נאמר שהוא לתקן את שדהו נתכוון. והראב"ד ז"ל פי' ע"פ הירו' דמשום גזל נגעו בה וז"ל כל אבן שכשעומד ברה"ר יכול לפשוט את עצמו וליטול מתוך שדה חבירו תנטל ואין כאן משום גזל ובונה בה אבל מתוך שדה חבירו פי' מאמצעה לא מפני שהוא רוצה בקיומן דמנכש ויהיב עשבא עליהם עכ"ל ז"ל:
בפי' ר"ע ז"ל. לא יסמוך בעפר אם בא להיות סוכר מקום יציאת המים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה קשה דהא לא נזכר כלל למעלה מענין סכירת מקום יציאת המים והי' לו לומר הבונה סכירת מים לא יסבוך בעפר והיאך שייך לומר סתם לא יסבוך בעפר ויותר הי' נראה לפרש דקאי אדלעיל דקאמר אין בונין מדרגות ערב שביעית וכו' אבל בונין בשביעית ועלה קאמר לא יסבוך בעפר שהבונה אותן המדרגות לא יסבכם בעפר ועלה קאמר עוד כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה כשהוא בונה המדרגות וכן נראה מדברי קצת מן המפרשים ע"כ:
יכין
אין בונין מדרגות: טרעפפע:
על פי הגאיות: עמק ששואבים משם מים להשקות השדות:
ולא יסמוך בעפר: כשבונה המדרגות או סוכר מקום יציאת המים. לא יתן עפר וטיט בין האבנים אפילו בשביעית. דנראה טפי כצריך להשקות מיד:
אבל עושה הוא חייץ: סותם באבנים בלא עפר:
כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה: בשעה שבונה החייץ:
הרי זו תנטל: אפי' קטן דגדרו מוכיח דלאו מפנן לזריעה. וגם משדה חבירו נוטלן ואין כאן משום גזל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת