משנה שביעית ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מאמתי, מוציאין זבלים לאשפתות? -

משיפסקו עוברי עבירה, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: משייבש המתיק.

רבי יוסי אומר: משיקשר.

(ב) עד כמה הן מזבלין? -

עד שלש, שלש אשפתות - לבית סאה,

של עשר עשר משפלות, של לתך לתך.

מוסיפין על המשפלות - ואין מוסיפין על האשפתות.

רבי שמעון אומר: אף על האשפתות.

(ג) עושה אדם את שדהו -

שלש, שלש אשפתות - לבית סאה.

יותר מכן - כדברי רבי שמעון.

וחכמים אוסרים -

עד שיעמיק - שלשה,

או עד שיגביה - שלשה.

עושה אדם את זבלו - אוצר.

ורבי מאיר אוסר -

עד שיעמיק - שלשה,

או עד שיגביה - שלשה.

היה לו דבר מועט - מוסיף עליו והולך.

ורבי אלעזר בן עזריה אוסר -

עד שיעמיק - שלשה,

או עד שיגביה - שלשה,

או עד שיתן - על הסלע.

(ד) המדייר את שדהו -

עושה סהר - לבית סאתים,

עוקר שלש רוחות - ומניח את האמצעית,

נמצא מדייר - בית ארבעת סאין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

בית שמונת סאין.

היתה כל שדהו, בית ארבעת סאין -

משייר ממנה מקצת - מפני מראית העין.

ומוציא מן הסהר, ונותן לתוך שדהו - כדרך המזבלין.

(ה) לא יפתח אדם מחצב כתחילה, לתוך שדהו -

עד שיהוא בו - שלש מורביות,

שהן שלש על שלש, על רום שלש,

שעורן - עשרים ושבע אבנים.

(ו) גדר, שיש בו עשר אבנים,

של משאוי שנים, שנים - הרי אלו ינטלו.

שעור גדר - עשרה טפחים.

פחות מכן - מחצב,

וגוממו, עד פחות מן הארץ טפח.

במה דברים אמורים? -

מתוך שלו;

אבל מתוך של חברו - מה שהוא רוצה יטול.

במה דברים אמורים? -

בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית;

אבל אם התחיל בו מערב שביעית -

מה שהוא רוצה, נוטל.

(ז) אבנים, שזיעזעתן המחרשה,

או שהיו מכוסות, ונתגלו -

אם יש בהן שתים,

של משאוי שנים, שנים - הרי אלו ינטלו.

המסקל את שדהו -

נוטל - את העליונות,

ומניח - את הנוגעות בארץ.

וכן גרגש של צרורות, או גל של אבנים -

נוטל - את העליונות,

ומניח - את הנוגעות בארץ.

אם יש תחתיהם סלע,

או קש - הרי אלו ינטלו.

(ח) אין בונין מדרגות על פי הגאיות,

ערב שביעית, משיפסקו הגשמים -

מפני שהוא מתקינן לשביעית.

אבל בונה הוא בשביעית, משיפסקו הגשמים -

מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית.

לא יסמוך בעפר -

אבל עושה הוא חיץ.

כל אבן,

שהוא יכול לפשוט את ידו, וליטלה -

הרי זו תינטל.

(ט) אבני כתף - באות מכל מקום.

והקבלן - מביא מכל מקום.

אלו הן אבני כתף? -

כל שאינה יכולה להינטל באחת יד,

דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר:

אבני כתף - כשמן,

כל שהן ניטלות שתים, שלש - על הכתף.

(י) הבונה גדר, בינו לבין רשות הרבים -

מותר להעמיק עד הסלע.

מה יעשה בעפר? -

צוברו ברשות הרבים, ומתקינו,

דברי רבי יהושע.

רבי עקיבה אומר:

כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים - כך לא יתקנו;

מה יעשה בעפר? -

צוברו בתוך שדהו - כדרך המזבלין.

וכן החופר בור, ושיח, ומערה.

הדף הראשי של משנה שביעית ג

משנה שביעית, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב