משנה שביעית א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק א · משנה ב | >>
איזהו שדה האילן?
כל שלשה אילנות לבית סאה, אם ראוייןד לעשות ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן.
פחות מכאן, אין חורשין להן אלא מלא האורֶהה וסלו חוצה לו.
אֵיזֶהוּ שְׂדֵה הָאִילָן? כָּל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת לְבֵית סְאָה, אִם רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כִּכַּר דְּבֵלָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֶה בָּאִיטַלְקִי, חוֹרְשִׁים כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֶלָּא מְלֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ חוּצָה לוֹ:
אי זה הוא שדה האילן? -
- כל שלשה אילנות לבית סאה.
- אם ראויות לעשות כיכר דבלה,
- של ששים מנה באיטלקי - חורשין כל בית סאה בשבילן.
- פחות מכן - אין חורשין להם,
- אלא מלוא האורה וסלו - חוצה לו.
- אם ראויות לעשות כיכר דבלה,
כבר פירשנו פעמים בכלאים (פ"ב מ"ב ומ"ט), שבית סאה חמישים אמה על חמישים אמה.
ופירשו בתלמוד שמה ששיערו בכאן באילנות התאנים, מפני שפירותן מרובות והם טעונות.
ומה שאמר ככר - רוצה לומר הגוף המחובר מן התאנים, שהן נקבצים זו על זו עד יהיו כדמות ככר לחם.
וכבר בארנו שמשקל מנה מאה דינרים, והדינר שש מעות מן המיוחסים למטבע ארץ הנקרא איטלק, והם המעות שהקדמנו זכר משקלם בסוף פאה (מ"ה), ובאחד מהם משקל ששה עשר גרגירי שעורים.
ואורה - הוא מלקט התאנים ברוב, וכבר נאמר על הגפן "וארוה כל עוברי דרך"(תהלים פ, יג):
בית סאה. הוא חמשים על חמשים דהיינו תרי אלפי וחמש מאה גרמידי ומטי לכל חד וחד תתל"ג ותלתא כדאי' בב"ב (דף כז.):
אם ראויין לעשות אע"פ שאינם עושין כדמוכח לקמן (מ"ג) דמשער בתאנים:
מנה. היינו מאה זוז באיטלקי כך היה בדורו של משה כדמשמע בפ"ק דקדושין (דף יב.) גבי פרוטה אחד מו' באיסר האיטלקי:
פחות מכאן. מככר של ששים מנה אין חורשין כל הבית סאה אלא תחת האילן לחוד וחוצה לו כמלא אורה וסלו הלוקט תאנים קרוי אורה כמו גודר בתמרים ובוצר בענבים ושאר השדה חשוב שדה הלבן ואין חורשין אלא עד הפסח:
לבית סאה - קרקע שהיא נ' אמה על נ' אמה:
ככר דבלה - התאנים היבשים עשויין במעגלה כעין ככר לחם קרוים ככר דבלה:
באיטלקי - במנה של איטליא של יון, ולפי שהיה כך בימי משה משערים בו והמנה מאה דינרים והדינר שש מעות ומשקל כל מעה ט"ז שעורות בינוניות:
פחות מכאן - מככר של ששים מנה אין חורשים כל בית סאה אלא תחת האילן לבד וחוצה לו:
כמלא אורה וסלו - המלקט תאנים קרוי אורה כמו גודר בתמרים ובוצר בענבים. וסלו, הסל שנותן בו מה שהוא לוקט, ושאר השדה חשוב שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח:
שלשה אילנות לבית סאה. עיין במשנה ה:
אם ראויין לעשות כו'. אע"פ שאינן עושין כדמוכח לקמן דמשער בתאנים לשון הר"ש ועי' לקמן בפי' הר"ב מ"ג [ומ"ש במ"ד בס"ד]:
האורה. ומצאנו במקרא גבי גפנים (תהלים פ) וארוה כל עוברי דרך:
ג אילן סרק. בירושלמי פריך כיון דאין פרי הרי נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית. ומשני דעד זמן זה מעבה הקורות והביאו הר"ש בר"פ: [רואין אותן כאילו הם תאנים. פי' הר"ב ולמה שערו בתאנים על שפירותי' גסים ועושה הרבה. פירוש לפירושו דאית ביה תרתי לטיבותא שפירותיה גסים וגם עושה הרבה פירות וכן מפור' בירושלמי דאילו אתרוג גם ואינו עושה הרבה זיתים עושים הרבה ואין פירותיהן גסים]:
(ד) (על המשנה) אם ראויין. אע"פ שאינן עושין כדמוכח לקמן דמשער בתאנים הר"ש:
(ה) (על המשנה) האורה. מלשון וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ):
שלשה אילנות לבית סאה: בית סאה נ' על נ' דהוו להו תרי אלפי ות"ק גרמידי ושלשה אילנות גדולים וזקנים מפוזרים בבית סאה ובתנאי שלא יהיו מקורבין יתר מכשיעור דהיינו כשאין ביניהם כדי שיהא הבקר עובר בכליו כדתנן לקמן דאז מקורבין הן וצריכין נמי שלא יהו רחוקין יותר מכשיעור וכגון שאינם תוך בית סאה תוך טבלא של נ' על נ' דבכל חד מהני גווני לא מצטרפי ואין חורשין להם אלא צרכן ועוד בעי' שיהו עושין בין כולם פירות משקל ככר של חול דהיינו ששים מנה ומשקל כל מנה ליטרא וחצי וכל ליטרא ק' דרהם. באיטלקי. מפרש בפ"ק דקידושין גבי פרוטה דלפי שקבעה מטבע ומשקל בימי משה משערי' בה. פחות מכאן. שאינו עושה כל כך: אין חורשין {הגה"ה פי' ה"ר יהוסף ז"ל פי' העצרת כדין שדה אילן אלא שאין חורשין את כל השדה:}. כל הבית סאה אלא תחת האילן וחוצה לו מלא אורה וסלו ושאר השדה הוי שדה הלבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח כדינו. מלא האורה וסלו. חוצה להן סביב האילנות למקום שכלים נופותיהם ולחוץ חורשין מן הקרקע כמלא המלקט וכמלא הסל ללקט פירות הנופות החיצונות ומפ' בירוש' דכלאים פ' איזהו עריס גבי מלא בוצר וסלו דשיעוריה שתי אמות ונראה דהה"נ הכא דהיינו שיעוריה אלא התם גבי גפנים תני בוצר והכא גבי תאנים תני אורה ומשום דכולהו אילנות משער להו תנא דמתני' בתאנים כדתנן לקמן תני בכולהו לישנא דאורה עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל. אבל בפי' הרמב"ם ז"ל ככר ר"ל גוף מחובר כדמות ככר לחם:
אם ראויים: ר"ל כל אחד מן השלשה אילנות:
אורה: ברוב הוא מלקט התאנים דכבר נאמר על הגפן וארוה כל עוברי דרך [תהלים פ'] ואשכחן נמי דקרוי עודר כמו שכתבתי בפט"ו דמס' יבמות וכן נמי במציעא פ' הפועלים דף פ"ט. תניא בהדיא הפועלים שהיו עודרים בתאנים גודרין {הגה"ה מצאתי ברש"ל ז"ל בפ' במה טומנין (שבת דף נ') שהגיה בשני דלתי"ן כל קציצת תמרים קרוי גדידה ע"ש ואין הכרח גמור לו מן הערוך שלא הביאו אלא בערך גד הרביעי אלא דה"נ מסתבר לע"ד:} בתמרים בוצרים בענבים מוסקין בזתים וכו' אלא שבספר אהל מועד אות הלמ"ד מלת לקט משמע דגריס התם במציעא אורין בתאנים וכו':
יכין
כל שלשה אילנות לבית סאה: קרקע שהיא נ' על נ' אמה ופשוט דבית סאה דהכא ובמשנה ה'. אין ר"ל שקצת אילנות עומדים על גבול הנ' אמה. והשאר באמצע במרחק שוה. אלא אפי' עומדים כולם סמוכים רק בריחוק ד"א. אפ"ה משערים כאילו עומדים כולם באמצע רבוע של בית סאה וחורשים כל הרבוע בשבילן סביב. ולאפוקי כשקצת מהם עומדין חוץ להרבוע של הבית סאה אז אין מצטרפין. אבל אין רשאי לשער כאילו כל האילנות עומדים בגבול הבית סאה וליתן כל הרווח מצ"א. אלא משערי' כאילו הן באמצע הבית סאה:
אם ראויין לעשות: כל אחד אע"ג שבאמת אינן עושין. רק שגזען עבין וחזקים וענפיהן רבי' שראויין לעשות כן. כ"כ הר"ש. ולר"מ פ"ג משמיטה סגי בכולן יחד ראויין לעשות ככר. וגם רבינו אלי' ווילנא פי' שיהיו כולן ראויין לעשות ככר:
ככר דבילה: תאנים יבשים דרוסים בעיגול כככר לחם:
משקל ס' מנה באטליא דמנה ק' דינרים. ודינר ו' מעין. ומעה ט"ז שעורות בינונית:
ולפמ"ש בס"ד [שבועות פ"ו סי' ב'] בשם רבינו מעדני מלך. דצ"ו שעורות הם קווינט שלם. אם כן יהיה משקל ככר דבילה של ס' מנה. כמשקל מ"ח פפונד וכ"ד לאטה:
חורשים כל בית סאה בשבילן: עד עצרת:
פחות מכאן אין חורשין להן אלא מלא האורה: המלקט הפירות:
וסלו: סל שמאסף לתוכו הפירות:
חוצה לו: ר"ל כשמעמיד הסל לצד חוץ. דאז צריך רווח טפי. משאם מעמיד הסל בינו לאילן. וכל שחוץ מרווח זה דינו כשדה לבן. ואינו חורשו רק עד הפסח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
איזה הוא שדה האילן?
כל שלושה אילנות לבית סאה.[1]
אם ראויות לעשות כיכר דבילה של שישים מנה באיטלקי -
חורשין כל בית סאה בשבילן;
פחות מכן - אין חורשין להם אלא מלוא האורה וסלו חוצה לו.
- ^ בית סאה=
