משנה שביעית א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) עד אימתי, חורשין שדה האילן ערב שביעית? -

בית שמאי אומרין: כל זמן שהוא יפה לפרי.

בית הלל אומרין: עד העצרת.

וקרובים דברי אלו - להיות כדברי אלו.

(ב) אי זה הוא שדה האילן? -

כל שלשה אילנות לבית סאה.

אם ראויות לעשות כיכר דבלה,

של ששים מנה באיטלקי - חורשין כל בית סאה בשבילן.

פחות מכן - אין חורשין להם,

אלא מלוא האורה וסלו - חוצה לו.

(ג) אחד אילן סרק, ואחד אילן מאכל -

רואין אותן כאילו הן תאנים -

אם ראויים לעשות כיכר דבלה,

של ששים מנה באיטלקי - חורשין כל בית סאה בשבילן.

פחות מכן - אין חורשין להן, אלא לצורכן.

(ד) היה אחד עושה כיכר דבלה, או שנים עושין -

אין חורשין להן אלא לצורכן,

עד שיהו משלשה, ועד תשעה.

היו עשרה, מעשרה ולמעלן,

בין עושין, בין שאינן עושין -

חורשין כל בית סאה בשבילן,

שנאמר "בחריש ובקציר תשבות"(שמות לד, כא),

אין צורך לומר - חריש וקציר של שביעית,

אלא חריש של ערב שביעית - שהוא נכנס לשביעית,

וקציר של שביעית - שהוא יוצא למוצאי שביעית.

רבי ישמעאל אומר:

מה חריש רשות, אף קציר רשות -

יצא קציר העומר.

(ה) שלשה אילנות, של שלשה אנשים -

הרי אלו מצטרפין, וחורשין כל בית סאה בשבילן.

וכמה יהא ביניהן? -

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

כדי שיהא הבקר, יכול לעבור בכליו.

(ו) עשר נטיעות, מפוזרות לתוך בית סאה -

חורשין כל בית סאה בשבילן, עד ראש השנה.

היו עשויות שורה, או מוקפות עטרה -

אין חורשין להן, אלא לצורכן.

(ז) הנטיעות, והדלועין -

מצטרפין לתוך בית סאה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

כל עשרה דלועין לבית סאה -

חורשין כל בית סאה, עד ראש השנה.

(ח) עד אימתי נקראו נטיעות? -

רבי אלעזר בן עזריה אומר: עד שיחולו.

רבי יהושע אומר: עד שבע שנים.

רבי עקיבה אומר: נטיעה כשמה.

אילן שנגמם, והוציא חליפין -

מטפח ולמטן - כנטיעה;

מטפח ולמעלן - כאילן,

דברי רבי שמעון.

הדף הראשי של משנה שביעית א

משנה שביעית, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב