פתיחת התפריט הראשי

משנה שבועות ח ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ח · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

אמר לשואל היכן שורי, אמר לו מתה, והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד.

נשבר, והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד.

נשבה, והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד.

נגנב, והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד.

אבד, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב.

משביעך אני ו ואמר אמן, פטור.

נוסח הרמב"ם

אמר לשואל איכן שורי ואמר לו מת והוא שנשבר או נשבה או נגנב או אבד נשבר והוא שמת או נשבה או נגנב או אבד נשבה והוא שמת או נשבר או נגנב או אבד נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד אבד והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב משביעך אני ואמר אמן פטור.

פירוש הרמב"ם

[אמר לשואל כו'] זה גם כן מבואר לפי שלא פטר עצמו בטענה זו מכלום אבל חייב הוא לשלם עכ"פ ולפיכך הוא פטור על השבועה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אמר לשואל וכו' פטור - שהרי אף כשנשבע לשקר חייב את עצמו בתשלומין ואין בשבועה זו כפירת ממון:

פירוש תוספות יום טוב

אמר לו מת. ושלא מחמת מלאכה. כדפירש הר"ב בריש פרקין:

משביעך אני. אע"ג דלא פטר נפשיה במידי. משביעו לאמת דבריו. וכבר כתבתי במשנה ב' פ"ה דכל שבועת הפקדון אינה שבועה שמחויב שישבע. אלא שאם השביע והיתה בכפירת ממון שיתחייב בו אילו הודה. חייבתו התורה בחומש ואשם. ואין נראה לפרש דמשביעו שכדבריו כן הוא. ושאין השור ברשותו. שהבהמה היא מכלל הדברים שאינם מצוים לקנות בשוק כדכתב הרמב"ם בהדיא בריש פ"ג מהלכות שאלה. ועל אותן דברים מחויב לישבע שאינו ברשותו אע"פ שישלם כדלעיל סוף פרק ו' דשבועה שאינו ברשותו יכול לישבע ואין צריך שיאמר שכדבריו כן הוא. וא"כ אכתי מתני' מאי קמ"ל הא לא נשבע לשקר כלל. שהאמת הוא שאינו ברשותו. אלא ודאי ששבועה זו שכדבריו כן הוא לאמת דבריו בעלמא משביעהו ולא שמחוייב שישבעה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) מת. ושלא מחמת מלאכה:

(ו) (על המשנה) משביעך. אני. אע"ג דלא פטר נפשיה במידי, משביעו לאמת דבריו. ואין לפרש שמשביעו שאינו ברשותו כו', דזה א"צ לישבע שכדבריו כן הוא אלא שאינה ברשותו, וא"כ מאי קמ"ל, הא לא נשבע לשקר:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אמר לשואל. וכו':    ביד שם סי' ו' דפרק שמיני:


פירושים נוספים